“ברוב הספרים, ה״אני״, או הגוף הראשון, מושמט; בספר זה הוא יישמר; זה, מבחינת האגוצנטריות, ההבדל העיקרי. אנו נוהגים בדרך כלל לא לזכור שבסופו של דבר, תמיד הגוף הראשון הוא המדבר. לא הייתי מדבר כל כך הרבה על עצמי אילו היה מישהו אחר שהכרתי כמוהו. למרבה הצער, אני מוגבל לנושא הזה בשל צרות ניסיוני. יתר על כן, מצדי, אני דורש מכל סופר, בסופו של דבר, דין וחשבון פשוט וכנה על חייו שלו, ולא רק את מה ששמע על חייהם של אחרים; דין וחשבון מעין זה שהיה שולח לקרוביו מארץ רחוקה; שכן אם חי בכנות, הרי שמבחינתי היה זה בארץ רחוקה. אולי דפים אלה מופנים במיוחד אל סטודנטים עניים. אשר לשאר קוראיי, הם יקבלו את אותם חלקים המתאימים להם. אני מקווה שאיש לא ימתח את התפרים בעת לבישת המעיל, שכן ייתכן שיישא שירות טוב למי שהוא מתאים לו.”
הנרי דייוויד תורו