עוני

Poverty speaks in these words through the weight of empty pockets and the stubborn hope of those who’ve never known enough—where survival feels like a daily negotiation, and dignity is both a luxury and a quiet rebellion. Here, it’s not just about what’s missing, but what’s left when you measure life in scraps.

991 ציטוטים — עמוד 9 מתוך 50

“אל לנו לעולם להתעייף מלחזור, כי לחשוב תחילה על המעמדות המנושלים והאומללים; להקל עליהם, לאוורר אותם, להאירם ולאהוב אותם; להרחיב את אופקם במידה מופלאה; להרעיף עליהם חינוך מכל סוג; לשמש להם דוגמה של עבודה, ולעולם לא של בטלה; להקל את משקל הנטל האישי על ידי הגברת רעיון המטרה הכללית; לצמצם את העוני בלי לצמצם את העושר; ליצור מרחבים עצומים של פעילות ציבורית ועממית; להיות, כברהיאוס, בעלי מאה ידיים הנשלחות לכל עבר אל המדוכאים ואל החלשים; להפעיל את הכוח הקולקטיבי במשימה הגדולה של פתיחת בתי מלאכה לכל זרוע, בתי ספר לכל כישרון, ומעבדות לכל תבונה; להגדיל את השכר, להפחית את העמל, ולאזן את החובה והזכות — כלומר, להתאים את ההנאה למאמץ, ואת ההיצע לביקוש; בקיצור, להפיק מן המכונה החברתית, למען הסובלים ולמען הבורים, יותר אור ויותר נוחות, הוא (ונפשות אוהדות אל תשכחנה זאת) החובה הראשונה של האחווה, והוא (ולבבות אנוכיים ילמדו את הדבר) הצורך הפוליטי הראשון.”

ויקטור יוגו