“במלחמה, השיב האורג, החזקים עושים עבדים מן החלשים, ובשלום העשירים עושים עבדים מן העניים. אנו מוכרחים לעבוד כדי לחיות, והם נותנים לנו שכר כה עלוב עד שאנו מתים. אנו עמלים למענם כל היום כולו, והם צוברים זהב באוצרותיהם, וילדינו קמלים בטרם עת, ופניהם של אלה שאנו אוהבים נעשים קשים ורעים. אנו דורכים את הענבים, אחר שותה את היין. אנו זורעים את התבואה, ושולחננו שלנו ריק. יש לנו כבלים, אף שעין אינה רואה אותם; ואנו עבדים, אף שבני אדם קוראים לנו חופשיים.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.