“עיני אהובתי אינן דומות כלל לשמש; האלמוג אדום הרבה יותר מאדמומיות שפתיה; אם השלג לבן, מדוע אפוא שדיה חומים-אפרפרים; אם שערות הן חוטים, חוטים שחורים צומחים על ראשה. ראיתי ורדים מגוונים, אדומים ולבנים, אך ורדים כאלה איני רואה בלחייה; ובכמה בשמים יש יותר עונג מאשר בנשימה היוצאת מאהובתי. אני אוהב לשמוע אותה מדברת, ואף על פי כן אני יודע היטב שלמוזיקה יש צליל נעים הרבה יותר; אני מודה שמעולם לא ראיתי אלה הולכת; אהובתי, כשהיא הולכת, דורכת על הקרקע: ואף על פי כן, בחיי השמים, אני חושב שאהבתי נדירה כשם שכל אהבה אחרת שהושמצה על ידה בדימוי שקרי.”
ויליאם שייקספיר