“להתבגר הוא תעודת לידה מטושטשת שיכולה רק לקחת אותנו למסעה המבולבל של העולם הזה, אך היא אינה יכולה למרוח את אותיות המצבה”

משמעות

זהו משפט שמתבונן בהזדקנות כמשהו שמטשטש את הגוף ואת תחושת הזמן, אבל לא מוחק את הסימן שאדם משאיר אחריו. אפשר לקרוא אותו כאמירה על כך שהסוף של החיים נמדד לא רק בשינויים החיצוניים, אלא גם במה שנשאר. הוא מתאים במיוחד לרגעי אבל או מחשבה על מורשת.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?