כסף

“האדם העני ביותר על פני האדמה אינו האדם שאין לו עבודה, אין לו מכוניות, אין לו כסף ואין לו בית. האדם העני ביותר הוא זה שאין לו חזון. היעדר חזון הוא עוני בתחפושת.”

“אין סביבי דבר מלבד כסף, כסף, כסף.”

“אני לא מבזבז אוכל, מים, כסף, זמן וכישרון.”

“עשרות שנים כבר נצמדנו לאמונה מיתית של פתרונות ממשלתיים, ואף על פי שהחלנו במלחמת העוני לפני ארבעים שנה, העוני עדיין נותר רווח.”

“אין ספק שאנו מושפעים מדמויות לחיקוי, ואם אנו מוקפים בדימויים של אנשים יפים ועשירים, נתחיל לחשוב שלהיות יפה ועשיר הוא דבר חשוב מאוד — כשם שבימי הביניים היו אנשים מוקפים בדימויים של אדיקות דתית.”

“[אלוהים] מחזיק בידו הכול-יכול את מתנת הישועה היקרה, היקרה מפז, הנצחית, והוא קורא לך לקחת אותה בלי כסף ובלי מחיר.”

“אהבה היא העושר היחיד שלך. כל השאר הוא רק תעתוע.”

“מה, אחרי הכול, כל כך מיוחד בגנים? התשובה היא שהם משכפלים את עצמם. חוקי הפיזיקה אמורים להיות נכונים בכל היקום הנגיש. האם יש עקרונות כלשהם בביולוגיה שסביר שיהיה להם תוקף אוניברסלי דומה? כשאסטרונאוטים יוצאים למסע אל כוכבי לכת רחוקים ומחפשים חיים, הם יכולים לצפות למצוא יצורים מוזרים ובלתי ארציים מכדי שנוכל לדמיין. אבל האם יש משהו שחייב להיות נכון לגבי כל החיים, בכל מקום שבו יימצאו, ובכל בסיס כימי שיהיה להם? אם קיימות צורות חיים שהכימיה שלהן מבוססת על סיליקון ולא על פחמן, או על אמוניה ולא על מים, אם יתגלו יצורים שיקפאו למוות ב־100 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, אם תימצא צורת חיים שאינה מבוססת כלל על כימיה, אלא על מעגלים אלקטרוניים מהדהדים, האם עדיין יהיה עיקרון כללי כלשהו שנכון לגבי כל החיים? ברור שאינני יודע, אבל אילו הייתי צריך להמר, הייתי שם את כספי על עיקרון יסודי אחד. זהו החוק שלפיו כל החיים מתפתחים באמצעות הישרדות דיפרנציאלית של ישויות משכפלות. הגן, מולקולת ה־DNA, הוא במקרה הישות המשכפלת השולטת בכוכב הלכת שלנו. ייתכן שיש אחרות. אם יש, ובלבד שמתקיימים תנאים מסוימים, הן כמעט בהכרח ייטו להפוך לבסיסו של תהליך אבולוציוני.”

“אני מעולם לא רציתי לקחת עבודה משום שצריך כסף, ולא עשיתי זאת מעולם.”

“כסף הוא האל החזק והפופולרי ביותר כי כולם מתפללים לכסף.”

“עליך ללמוד להתגבר על פחדנותך, ולהעמיד את אלוהים, את עקרונותיו ואת ענייני מלכותו, שאתה נקרא להקים, בראש ובראשונה בחייך”

“החיים הם הכול על המרה”

“פעם הייתי אומר למה לחסוך כסף אם אמות מחר, עדיין לא מתתי ואין לי ממה להתקיים”

“היה מודע לחיים ולזמן כדי למקסם את זמנך ביעילות”

“בניגוד לעושר, יש ערך אינסופי למורשת.”

“ניהול זמן הוא ההבדל העיקרי בין העשירים לעניים”

“אין אבן חן כמידה טובה, אין עושר כאושר, אין אוצר כאמונה, ואין תכשיט כאהבה.”

“בחברה חומרנית, נער מועסק מבוגר יותר מגבר מובטל.”

“בחדות שוטף הרוח המאיימת על פני הצפצפות המתכופפות, שנשארו ערומות זה עתה, והסרטים האפלים של הארובות פונים מטה; מצליפים בהם משבי אוויר. כרזות קרועות מתנפנפות; בקור נשמעים הד המה של החשמליות וטרטר הפרסות, והפקידים הממהרים אל התחנה מביטים, רועדים, מעל הגגות המזרחיים, חושבים, כל אחד, הנה בא החורף! אלוהים, הלוואי שאשמור על משרתי השנה! ובקדרות, כשהקור חודר מבעדם אל קרביהם כחנית קפואה, הם חושבים על שכר דירה, ארנונה, כרטיסי עונה, ביטוח, פחם, משכורתה של המשרתת, מגפיים, חשבונות בית הספר והתשלום הבא על שתי המיטות התאומות מ-Drage's. כי אם בימי קיץ של חוסר זהירות בחורשות אשרתורת זנינו, כעת, בתשובה, כשהרוחות נושבות קרות, כורעים אנו לפני אדוננו הראוי; אדון הכול, אל-הכסף, השולט בנו בדם וביד ובמוח, הנותן את הגג שעוצר את הרוח, ובהעניקו, לוקח שוב; המציץ בקנאה ובדריכות אל מחשבותינו, חלומותינו, דרכינו הסודיות, הבוחר את מילותינו וגוזר את בגדינו, ומשרטט את דפוס ימינו; המקרר את כעסנו, מרסן את תקוותנו. וקונה את חיינו ומשלם בצעצועים, התובע כמס מִנחה אמונה שבורה, עלבונות מתקבלים, שמחות מושתקות; הכובל בשלשלאות את שנינותו של המשורר, את כוחו של הפועל, את גאוותו של החייל, ומניח את המגן החלקלק, המרחיק, בין האוהב ובין כלתו.”

“אין ענייני העולם אלא רמיה בלבד, ואיש אשר יתעמל למען כסף או כבוד או כל דבר אחר, לא בשל רצונו או צרכיו האישיים אלא בשל רצון אחרים, יישאר תמיד חסילון.”