אהבה

“כאשר אתה אהוב ומאושר, אתה הצלחה גדולה”

“החיים הם מסע, אז המשך בדרכך. היה שליח של שלום.”

“כל הרגשות הגלויים והסמויים היו מתכווצים אילולא אלומת הניגוד וההשוואה, המספקת הקשר ומשמעות משתמעת. אנו זקוקים לערך של משקל־נגד כדי להכיר ולהבחין בין מושגים דומים ושאינם דומים. כיצד נזהה את חשיבות התקווה אם מעולם לא חשנו ייאוש? כיצד נוקיר את ערכה של החברה ושל החברותא עד שנחווה בדידות וגלמודיות? מה היה כל קשר אילולא נעטף בענפי מחשבות ורגשות, אילולא האינטראקציה המתמדת בין מעשה מצפוני למסירות בלתי מסויגת, אילולא אמפתיה אינסופית המתמזגת עם אהבה חסרת גבולות? בזירת הזמן, לולא החיות שמספקים גם הממשי וגם המדומיין, החיים היו תפלים, חסרי טעם וחסרי ברק.”

“אהבת העימות ניכרת ביותר כאשר כוחות מנוגדים מתאחדים כדי להביס את מפשר השלום”

“אני בטוח שאלוהים הקדיש את כל זמנו ליצירתך, ושאר המין האנושי נברא בחיפזון.”

“הרגשות שלך כל כך חשובים לרשום, ללכוד, ולזכור, כי היום אתה שבור לב, אבל מחר תתאהב שוב.”

“אני אוהבת את הפיצה שלי כל כך, למעשה, עד שהגעתי להאמין, בהזייתי, שאולי הפיצה שלי באמת אוהבת אותי, בחזרה. יש לי מערכת יחסים עם הפיצה הזאת, כמעט רומן.”

“הסיפור האישי שלנו כולל פרקים רבים הסוקרים נושאים אוניברסליים. כל אחד מאיתנו נאבק להבין את עצמו ושואף להעמיד את עצמו לעיני העולם. אנו נאבקים לזכות באהבתם של אנשים אחרים. אנו מבקשים לקטוף את כל הפירות הנמוכים שאנו נתקלים בהם במסענו דרך מסדרון הזמן. אנו כותבים את סיפורנו בניאגרה של חוויות רגשיות שאפיק המים הזורם הופך אותנו באמצעותו לאנושיים. אנו משתמשים בשפע של מילים, סמלים, ובדקויות הנשלפות מספרייה עשירה של שפה כדי לתאר את מפל חזיונותינו, צלילינו, ריחותינו, טעמינו, רגשותינו, חלומותינו ומחשבותינו האומללות. אנו משתמשים בתהליכי חשיבה לוגיים ודיאלקטיים כאשר אנו מתקשרים עם העצמי הפנימי שלנו. אנו משתמשים בדיבור עצמי לצד הכוחות האסמפלסטיים של הדמיון הפואטי, זרועים בניצוצות היצירתיות, כדי לאחד פרקים נבדלים של חיינו לכדי שלם מאוחד ולהעביר לאנשים אחרים את התסיסה של סיפורנו.”

“האושר הוא אישי. אל תכניסו אותו לתיבה. תנו לו לעוף.”

“רגשות אמיתיים כמהים לאהבתו של אלוהים מסוגה”

“במקום שיש אהבה, אין פגמים. במקום שבו עלתה אהבת הלקח-תן (סוחר), כל הפגמים ייראו שם.”

“מעשה מבורך הוא לומר שלום בחיוך למישהו שאתה פוגש ברחוב, בחנות, באוטובוס, במשרד, בכנסייה, במקומות הקדושים, במסגד, בפארק, בבית הספר, באוניברסיטה…..’ זהו המעשה הגדול ביותר של שייכות זה לזה.”

“תמיד חיה בתודעה פעילה”

“מה הטעם בקשר אם לא להעניק לשני אנשים את הזכות הפרטית מאוד לרומם זה את זה מדי יום?”

“אני למדתי שמקומו של דברים עקרים הוא הסתר.”

“אל תתיישר כדי לחפש את המחפשים, אלא עזוב את העוזבים. החוכמה באה מן ההתמודדות עם מה שעדיין אינך מבין.”

“הו אהובתי! עינייך הן המראה של לבי.”

“ככל שצמצם לבך נפתח לאהבה, תקבל יותר מאור החמלה, הקבלה, העדינות, החסד וההבנה.”

“כמה מוזר! כלב הוא אנושי יותר מאשר אדם.”

“לפעמים אני חושבת שכל חיי היו על להיאחז בך.”