אהבה

“כסף! הכול עניין של כסף! זה כל מה שזה אי פעם בימים האלה!”

“בנקודה שבה הוא, איוואן איליץ' של היום, החל להופיע, כל ההנאות שנראו כה ממשיות נמסו עכשיו לנגד עיניו והפכו למשהו פעוט ולעיתים מגעיל. וככל שהיה רחוק יותר מן הילדות, וככל שהתקרב יותר ליום הזה, כך נראו הנאותיו פעוטות ומפוקפקות יותר. זה התחיל בבית הספר למשפטים. שם נשאר משהו קטן שהיה באמת טוב: היה כיף, הייתה חברות, הייתה תקווה. אבל בשנים האחרונות נעשו הזמנים הטובים נדירים יותר. אחר כך, בתחילת שירותו אצל המושל, חזרו שוב כמה זמנים טובים: זיכרונות של התאהבות באישה. אחר כך הכול נעשה מבולבל, והזמנים הטובים לא היו רבים כל כך. אחר כך היו עוד פחות; ככל שהמשיך, היו פחות ופחות. נישואים... תאונה ואכזבה כזאת, וריח הפה הרע של אשתו, וכל החושניות והצביעות ההן! והדד-ליינים של חיי העבודה שלו, ודאגות הכסף ההן, שנה, שנתיים, עשר, עשרים — תמיד אותו סיפור ישן. וככל שזה נמשך, כך נעשה קטלני יותר. זה כאילו ירדתי במורד כשחשבתי שאני עולה במעלה. כך זה היה. בעיני החברה עליתי במעלה, אבל במידה שווה החיים חמקו ממני... ועכשיו הכול נגמר. לא נותר אלא למות!”

“תמיד חפש צדק, אך אהב רק רחמים. לאהוב צדק ולשנוא רחמים אינו אלא פתח לעוד עוול.”

“כל רגע הוא רגע של תקווה, רגע של יופי, רגע של שמחה, וזהו חיינו.”

“אהבה היא כוחנו להתגבר על רעות העולם.”

“אני כותב כדי למצוא כוח. אני כותב כדי להפוך לאדם שמסתתר בתוכי. אני כותב כדי להאיר את הדרך בחושך עבור אחרים. אני כותב כדי שאנשים יראו וישמעו אותי. אני כותב כדי להיות קרוב לאלה שאני אוהב. אני כותב בטעות, בדחף, בכוונה ובכל מקום שיש נייר. אני כותב כי הלב שלי מדבר שפה אחרת שמישהו צריך לשמוע. אני כותב מעבר למבוכה של החשיפה. אני כותב כי היפותיה לא צריכה תשובות, אלא שאלות שמרפאות. אני כותב כדי לצאת מלילות סיוט. אני כותב כי אני נוסטלגי, רומנטי ודורש סיום שמח. אני כותב כדי לזכור. אני כותב בידיעה ששיחות לא תמיד מתרחשות. אני כותב כי דיבור לא ניתן לקריאה חוזרת. אני כותב כדי להרגיע מוח שמטורט. אני כותב כי אפשר לשחק על הדף כמו ילד שנשאר לבד בחול. אני כותב כי הרגשות שלי שייכים לירח; גאות ושפל. אני כותב בידיעה שאפול על המילים שלי, אבל אף אחד לא יאמר שזה נמשך זמן רב. אני כותב כדי לצבוע את העולם כפי שאני רואה שהאהבה צריכה להיות. אני כותב כדי להשאיר מורשת. אני כותב כדי לתת משמעות לחוסר משמעות. אני כותב בידיעה שאהרגו אותי במילותיי, שאבקרים ידקרו אותי, שאוסקר את עצמי על ידי חוסר הבנה והבנה. אני כותב בשביל השונאים, האוהבים, הבודדים, הלב השבור והחולמים. אני כותב כי יום אחד מישהו יגיד לי שהרגשות שלי לא היו בזבוז זמן. אני כותב כי אלוהים אוהב סיפורים. אני כותב כי יום אחד אפסיק להיות כאן, אבל מה שהאמנתי והרגשתי ימשיך לחיות.”

“כל אחד רצו להאמין שאהבה בלתי-תקנית אפשרית. היא האמינה בזה פעם אחת, כשהייתה בת שמונה-עשרה. אך היא ידעה שאהבה היא בלבול, כמו החיים. היא לוקחת סיבובים שאנשים לא יכולים לחזות או להבין, משאירה אחריה שרשרת ארוכה של חרטה. ומעל כל דבר, החרטות הללו מביאות לשאלות של "מה אם" שאי אפשר לענות עליהן.”

“אם אתה באמת אוהב מישהו, הוא או היא לעולם לא יוכלו לפגוע בך.”

“כנפיה החינניות של יונה מובילות אל הדמיון האינסופי בחלום של כנפי כאב”

“טבעה של האהבה הוא להתבטא”

“כדי להשיג כל הצלחה עלינו לסבול מעט כאב”

“האם ייתכן, בסופו של דבר, שאדם אחד ישיג הבנה מושלמת של אדם אחר? אנו יכולים להשקיע זמן ואנרגיה עצומים במאמצים רציניים להכיר אדם אחר, אבל בסופו של דבר, עד כמה קרוב נוכל להגיע למהותו של אותו אדם? אנו משכנעים את עצמנו שאנו מכירים היטב את האדם האחר, אבל האם אנחנו באמת יודעים משהו חשוב על מישהו?”

“הם התנשקו אז בפעם הראשונה בגשם האביבי הקר, אף שאיש מהם לא ידע עכשיו שיורד גשם. לבו של טריסטרן הלם בחזהו כאילו לא היה גדול דיו להכיל את כל השמחה שהחזיק. הוא פקח את עיניו בעודו מנשק את הכוכבת. עיניה הכחולות-כמו-השמים נעצו מבט בחזרה אל תוך עיניו, ובעיניה הוא לא יכול היה לראות שום פרידה ממנה.”

“אני פוגע בשפה. אני אוהב אותה, ואני פוגע בה... אני לא כותב רק כדי להיות חכם. אך לפעמים כן. ואם אין לך הבנה בשפה, אז הדרך בה היא מופרכת לא מתרגמת כלל.”

“כשאתה מבין את האהבה, לא צריך תגמול על חסדך או רחמיך — בדיוק כמו שאין צורך בתגמול על הנשימה.”

“כעס וטינה הם בעיות להבנתנו ולראייתנו. הם מתרחשים כשאנו רחוקים מהמטרה והשליחות האמיתיות שלנו.”

“ישנם שני סוגים של לוחמים: אלה שנלחמים כי הם שונאים, ואלה שנלחמים כי הם אוהבים.”

“עלינו ללמוד את עצמנו לפני שנוכל להבין מה באמת מעצבן אותנו!”

“לחיות היטב היא אמנות שניתן לפתח: אהבת החיים ויכולת להפיק עונג רב מהצעות קטנות, והביטחון שהעולם אינו חייב לך דבר, ושכל מתנה היא בדיוק זאת, מתנה.”

“תעזבו אותי בשקט אינו חדשות טובות! בואו נהיה יחד אינו חדשות רעות. נבראנו להיות שומרי זה של זה. תנו לאהבה להוביל”