לימוד

“כמובן, בשרשרת המחשבות שלנו, כולנו היינו רוצים לחשוב שאנחנו על המסילה הנכונה, או לפחות באותה חברת רכבות כמו המסילה הנכונה.”

“לוחם אחראי הוא לא מי שנושא את משקל העולם על כתפיו, אלא מי שלמד להתמודד עם אתגרי הרגע”

“להיות מחנך, ללמד ולהמשיך ללמוד.”

“מה יודעת התבונה? רק מה הצליחה ללמוד...”

“הסבל הוא חלק מלקח החיים האמיתיים”

“אתה חייב להתחיל בללמוד להאמין לשקרים הקטנים. אז כדי שנוכל להאמין לגדולים? כן. צדק. רחמים. חובה. דברים כאלה.”

“לעולם לא מאוחר מדי כדי לצאת למסע חדש.”

“אחרים יכולים להיות קורבן לכל שיעור שלמדנו.”

“המטרה שלי בכיתה הייתה תמיד לוודא שהם נהנים כל כך שהם לא שמו לב שהם לומדים.”

“אם אתה כמה ללמוד, תלמד להרוויח”

“באתלטיות, אלוהים אינו נוהג במידת חסד. נדמה כי הוא עוסק דווקא בללמד מנצחים איך להפסיד ומפסידים איך לנצח.”

“הניסיון הוא אמיתי, אך לא הלקחים שהוא מלמד.”

“אין שלמות, רק גרסאות יפות של שבירות”

“עבודתך ראשונה, הלימוד ראשון, והניצחון הכל מכיוון שאין לו דבר בלי זה.”

“אם הדרך כבר נסללה, מדוע מופיעים בזה אחר זה מורים שונים? מדוע שמישהו ימציא מחדש את הגלגל, אילו הכול היה נעים ורציף כפי שכמיהה פרימיטיבית משכנעת אותנו בקלות?”

“כל אחד נכשל; אף אחד לא משיג את כל מה שהוא תכנן. לא משנה כמה הצלחות יש לאדם, כמה הוא עשיר או חזק, אין חיים בלי כישלון. אי אפשר להיכשל בלי לנסות באומץ לעשות משהו. האנשים הכי נועזים הם אלו שניגשים לפרויקטים קשים גם כשהם לא בטוחים שיצליחו. אנשים מצליחים הם אלו שיודעים להתמודד נכון עם כישלון. לפעמים, דווקא הכישלון הוא זה שמשנה את זווית הראייה ומוביל להצלחות מבריקות.”

“האירוניה של החיים: ההבנה שחיים שלמים הם בקושי ארוכים מספיק כדי להבין כיצד היה צריך לחיות אותם.”

“אנחנו גדלים ומתנגדים להורינו רק כדי להפוך דומים להם די הצורך כדי להתנגד לילדינו, שמתנהגים כפי שאנו נהגנו פעם — תזכורת עד כמה נוראים היינו כלפי אותם סבים וסבתות שכעת זכו לצדק. ואתם חשבתם שלאלוהים אין חוש הומור.”

“לעולם אל תפסיק ללמוד להיות מי שנועדת להיות רק משום שמצאת מישהו והחלטת להיות כמוהו/כמוהה.”

“רק המלומדים קוראים ספרים ישנים, ו... כיום... הם מבין כל בני האדם הפחות סבירים לרכוש כך חכמה. ...[ג]דולי המלומדים כיום ניזונים מן העבר במידה מועטה לא פחות מן המכונאי הבור ביותר, הטוען כי "ההיסטוריה היא שטויות..." [שכן] ...כאשר מלומד ניצב לפני כל טענה אצל מחבר קדום, השאלה האחת שמעולם אינו שואל היא אם היא אמת. הוא שואל מי השפיע על הסופר הקדום, ועד כמה הטענה מתיישבת עם מה שאמר בספרים אחרים, ואיזו דרגה בהתפתחותו של הסופר, או בהיסטוריה הכללית של המחשבה, היא ממחישה, וכיצד השפיעה על סופרים מאוחרים יותר, וכמה פעמים הובנה שלא כהלכה (בייחוד בידי עמיתיו של המלומד) ומה היה מהלך הביקורת הכללי עליה בעשר השנים האחרונות, ומהו "מצב השאלה" הנוכחי. לראות בסופר הקדום מקור אפשרי לידיעה — לצפות שמה שאמר עשוי לשנות את מחשבותיך או את התנהגותך — היה נדחה כטיפשות שאין לתארה. ... [לכן, אף על פי ש]ההשכלה יוצרת מסחר חופשי בין הדורות... כל דור [מנותק] מכל האחרים... [ו]...שגיאות אופייניות של אחד [אינן] מתוקנות על ידי האמיתות האופייניות של אחר.”