פחד

“אם אתה מפחד ממספרם האינסופי של הספרים בספרייה, לעולם לא תכתוב דבר, עד שתעצום את עיניך ותחזיק בעט.”

“כשאתה מפעיל את החלומות שלך, אין להם מתג כיבוי”

“אז נפלתי לרגליו וחשבתי: בוודאי זהו שעת המוות, כי האריה (הראוי לכל כבוד) ידע כי עבדתי את טש כל ימי ולא אותו. ואף על פי כן, מוטב לראות את האריה ולמות מאשר להיות טיסרוק של העולם ולחיות ולא לראותו. אך הנשגב כופף את ראשו הזהוב ונגע במצחי בלשונו ואמר: בן, ברוך בואך. אבל אמרתי: אוי אדוני, איני בנך אלא עבד טש. הוא השיב: ילד, כל השירות אשר שירת את טש, אני מחשיבו כשירות שנעשה לי. אז, בכוח תשוקתי הגדולה לחכמה ולהבנה, התגברתי על פחדי ושאלתי את הנשגב ואמרתי: אדוני, האומנם אמת הדבר, כפי שאמר הקוף, שאתה וטאש אחד הם? האריה נהם עד שהארץ רעדה (אך חמתו לא הייתה עלי) ואמר: שקר הוא. לא מפני שהוא ואני אחד, אלא מפני שאנו הפכים, אני נוטל לי את השירותים אשר עשית לו. כי אני והוא ממינים שונים כל כך, שאין שירות שפל שיכול להיעשות לי, ואין שירות שאינו שפל שיכול להיעשות לו. לפיכך, אם איש יישבע בטאש וישמור את שבועתו למען השבועה עצמה, הרי בי הוא נשבע באמת, אף כי אינו יודע זאת, ואני הוא המגמל אותו. ואם איש יעשה אכזריות בשמי, אזי אף אם יאמר את השם אסלן, טאש הוא אשר לו הוא משרת, ועל ידי טאש מעשהו מתקבל. האם אתה מבין, ילד? אמרתי: אדוני, אתה יודע עד כמה אני מבין. אך אמרתי גם (כי האמת כפתה עלי): ובכל זאת חיפשתי את טאש כל ימי. אהובי, אמר הנשגב, אילו לא היה רצונך בי לא היית מחפש זמן רב כל כך ובאמת כל כך. כי כל אחד מוצא את אשר באמת הוא מבקש.”

“אם אלוהים נותן לך מתנה ואתה לא יודע מה לעשות איתה, היא לא תשמח אותך. לחלק מכם אלוהים נתן בעל נפלא אבל אתם לא מצליחים לבנות בית, ולחלק מכם אלוהים נתן אישה נפלאה אבל אתם לא מצליחים להיות בעל טוב. חלק מכם אפילו לא מסוגלים לפתוח את המתנה כדי שתוכלו להעריך אותה.”

“פשוט שחרר את הצורך לדאוג אם זה יקרה או לא, ואז תהיה חופשי מפחד ותוכל אז להתרכז בהתמקדות.”

“כאשר אני שומע מוזיקה, איני ירא משום סכנה. אני בלתי פגיע. איני רואה שום אויב. אני קשור לזמנים הקדומים ביותר, ולזמנים המאוחרים ביותר.”

“פחד מהצלחה, אבל לא מהטעויות.”

“אשר ירא את ה' – יסור מרע”

“האם אנו מניחים שהם יכולים לעשות לו איזה טוב או לגרום, כמו המקהלה אצל מילטון, למה שהיעדר היראה האנושית יכול להביא על עצמו? את מיעוט כבודו? אדם אינו יכול לגרוע מכבודו של אלוהים בכך שיסרב לעבוד אותו, כשם ששוטה אינו יכול לכבות את השמש על ידי שרבוט המילה חושך על קירות תאו. אבל אלוהים חפץ בטובתנו, וטובתנו היא לאהוב אותו (באהבה משיבה ההולמת יצורים נבראים), וכדי לאהוב אותו עלינו להכיר אותו; ואם נכיר אותו, אכן ניפול על פנינו. אם לא, הדבר רק מראה שמה שאנו מנסים לאהוב הוא הקירוב הקרוב ביותר לאלוהים שמחשבתנו ודמיוננו מסוגלים להגיע אליו. אך הקריאה אינה רק להשתחוויה וליראה; היא לשיקוף של החיים האלוהיים, להשתתפות נבראת בתכונות האלוהיות, שהיא מעבר לרצונותינו הנוכחיים. מצווים עלינו ללבוש את המשיח, להיעשות דומים לאלוהים. כלומר, אם נרצה ואם לא, אלוהים מתכוון לתת לנו את מה שאנו זקוקים לו ולא את מה שאנו חושבים כעת שאנו רוצים. שוב אנו נבוכים מן המחמאה הבלתי נסבלת, מאהבה רבה מדי, לא ממעט מדי.”

“אנשים רבים חווים את הטרגדיה של החרטה בימיהם האחרונים; ההבנה ששום דבר לא עצר בעדם, ששום דבר לא עמד בדרכם, שאין איש להאשים, רק את עצמם. אל תשבו סתם כך ותמתינו לחייכם שיקרו, גרמו להם לקרות! אל תקוו רק שהחלומות שלכם יתעוררו לחיים, נשפו בהם חיים! אל תתנו לפחד שלכם לסייע לכם ללדת חרטה מזינה היטב, פעלו היום! בסוף היום, בסוף השנה, בסוף חייכם, חיו באופן כזה שתוכלו להרים את ראשכם בגאווה, לחייך, ולהיות גאים בחיים שחייתם היטב.”

“העולם בוודאי רחב מספיק כדי ללכת ללא פחד.”

“רוב האנשים אינם באמת מפחדים מן המוות. הם רק מזועזעים מהמחשבה שיובלו לחדר מתים ו/או ייקברו או יישרפו ו/או יישכחו.”

“הוא שנא להיות מלא אימה. זה היה מביך.”

“מתיקות היא ההפך ממאצ'ואיזם, שנמצא בכל מקום — ואני באמת לא מסתדר עם מאצ'ואיזם. מעניין אותי רגישות וחולשה ופחד וחרדה, כי אני חושב שבסופו של דבר, מאחורי המסכות שלנו, זה מה שאנחנו.”

“לעולם אל תיתן לפחד שלך מהלא נודע ומהדברים הקשים מדי לבחור בשבילך את הבחירות שלך בחיים. אחד השיעורים העצובים ביותר בחיים הוא לגלות שהפחד שלך הפך את המצב לגרוע יותר מכפי שהיה, ושאדם אמיץ יותר גנב את החלום שוויתרת עליו.”

“מסתורין, מדוע אתה כה מושך בעיניי? אתה מעוור אותי בפחד, מניח תקווה על לשוני, ובנשיקה קרה מושך אותי קדימה. זהיר ורועד, אני הולך בעקבותיך.”

“הסטודנט חצי מפחד לפגוש פנים אל פנים את אחד הפילוסופים הגדולים. הוא מרגיש חוסר התאמה וחושב שלא יבין אותו. אבל אם הוא רק ידע, האיש הגדול, רק בגלל גדולתו, הרבה יותר מובן מאשר המפרש המודרני שלו. הסטודנט הפשוט יוכל להבין, אם לא את כל דבר, לפחות חלק משמעותי ממה שפלאטו אמר; ובקושי מישהו מבין כמה מהספרים המודרניים על פלטוניזם.”

“אמה, כולם מפחדים ממשהו. אנחנו פוחדים מדברים כי אנחנו מעריכים אותם. אנחנו פוחדים לאבד אנשים כי אנחנו אוהבים אותם. אנחנו פוחדים למות כי אנחנו מעריכים את החיים. אל תייחלי שלא תפחדי מכלום. כל זה היה אומר רק שלא הרגשת כלום.”

“המכשול הגדול ביותר בדרך להצלחה הוא הפחד מכישלון.”

“כמות הסבל הכוללת בשנה בעולם הטבע היא מעבר לכל התבוננות הגונה. במשך הדקה שלוקחת לי לחבר את המשפט הזה, אלפי בעלי חיים נאכלים חיים, רבים אחרים בורחים על נפשם, מייבבים מפחד, אחרים נטרפים לאטם מבפנים בידי טפילים מגרדים, אלפים מכל הסוגים מתים מרעב, מצמא וממחלה. כך מוכרח להיות. אם אי פעם יהיה זמן של שפע, עצם העובדה הזאת תוביל אוטומטית לגידול באוכלוסייה עד שהמצב הטבעי של רעב ואומללות ישוב על כנו. ביקום של אלקטרונים ושל גנים אנוכיים, כוחות פיזיקליים עיוורים ושכפול גנטי, יש אנשים שייפגעו, אנשים אחרים יתמזל מזלם, ולא תמצאו בכך שום חרוז ושום היגיון, וגם לא שום צדק. ליקום שאנו צופים בו יש בדיוק התכונות שהיינו מצפים להן אילו, בבסיסו, אין תכנון, אין תכלית, אין רוע, אין טוב, אין אלא אדישות חסרת רחמים.”