ארץ

“בעומק לבו כל אדם יודע היטב שהוא ישות ייחודית, פעם אחת בלבד על פני האדמה הזאת; ושום צירוף מקרי יוצא דופן לא ירכיב לעולם בפעם שנייה יצירת פלא כה ציורית של גיוון באחדות כפי שהוא.”

“הלוואי שהייתה לי היכולת לומר להם כי ייאוש לבם לא נועד להיות סופי, וכי לילם לא היה נטול תקווה. שכן הקרב שהפסידו לעולם לא יוכל להיות אבוד. שכן מה שבעבורו מתו כדי להציל לעולם לא יוכל לכלות. דרך כל האפלה, דרך כל החרפה שבני אדם מסוגלים לה, רוח האדם תישאר חיה על פני האדמה הזאת. ייתכן שתירדם, אך היא תתעורר. ייתכן שתישא כבלים, אך היא תבקיע דרכם. והאדם ימשיך הלאה.”

“לאהוב אותה היה לטעום כניעה מתוקה. שכן אילו לא נכנסה לחייו, היה מחפש את פלאי השמים והארץ גם יחד. אך היא עלתה על כולם, ובאופייה הנעים עצרה אותו.”

“הארץ היא ביתי, המסע הוא היעד שלי.”

“הדור שלי של האמריקאים היה הראשון שבאמת אכפת לו מגזענות ומסקסיזם, שלא לדבר על אי צ'ינג, ובנוסף, כמובן, על כדור הארץ.”

“אני אריה בארץ זרה”

“אין חלקנו להכניע את כל גלי העולם, אלא לעשות את אשר ביכולתנו לעזור לשנים שבהן אנחנו מוטלים, להעלות על השורש הרע בשדות שאנו מכירים, כדי שמי שיחיו אחרינו ימצאו אדמה נקייה לעבדה. מה תהיה מזג האוויר שלהם – לא זה חלקנו לשלוט בו.”

“אלוהים פועל על הארץ רק באמצעות תפילותיהם של המאמינים, ועל בסיס זה גורל העולם הזה אינו בידיהם של מלכים ושליטים ארציים, אלא בידיהם של לוחמי תפילה.”

“מה אם מחר הוא היום האחרון שלך עלי אדמות? תחשוב!”

“למה לנסוע אל הירח או אל מאדים אם רק נמשיך שם את מלחמותינו עם רוסיה או סין או אפריקה? למה בכלל לבנות רקטות? בשביל הכיף? בשביל ההרפתקה? או שמא זה אותו תהליך שמחזיר את הסלמונים במעלה הזרם שנה אחר שנה כדי להשריץ ולמות — דחף תת־ספי באנושות להתפשט, מתוך יצר שימור עצמי, אל הכוכבים? האם אנו, אם כן, חוששים בסתר שיום אחד השמש עלולה לקפוא והארץ תתקרר, או שהשמש תתפוצץ באסון תרמי אדיר ותשרוף עד היסוד את בית הקלפים שלנו?”

“הנישואין הם דרך מתוקה אחת שבה אפשר לטעום גן עדן עלי אדמות. באותה מידה, אני יכול גם להפוך לגיהינום עלי אדמות.”

“כאשר אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, וכאשר הופיע מה שנראה כבעיה: חושך וחוסר צורה, הוא לא דיבר בעיה; במקום זאת, הוא דיבר פתרון: ויאמר אלוהים, יהי אור, ויהי אור. מי ייתן ובמקום להפוך בעיות לדיבור שלנו, נחשוב ונדבר פתרונות!”

“הצלחה יוצאת דופן נמצאת במישור הרוחני; אי אפשר להגיע לשם דרך קונבנציות רגילות או חיקוי אחרים. עבודה קשה לא מספיקה; רבים עובדים עד תום בשביל תגמול מזערי. אינטיליגנציה לא מספיקה; כמה אנשים חכמים ומלומדים נכשלים לחלוטין. טוב לב לא מספיק; כמה נשמות עדינות ונעימות נזרקות לאדמה כמו דשן על ידי חצי‑אלים כדי לדשן את הקציר הזהוב שלהם. יש משהו נוסף – הוא החלק הבלתי נראה והחיוני, ולכולם יש גישה אליו.”

“לכבוש את התאווה לכוח פירושו להקים חברה, חברה המשקפת את השמיים עלי אדמות”

“שירת היקום נכתבת בפרחים ובאורות האהבה על בד שאנו קוראים לו ארץ”

“צחוקו של ילד הוא אחד הדברים היפים ביותר עלי אדמות. הוא יכול למלא את העולם כולו בשמחה נלהבת.”

“דימויים חלפו במוחו. הוא ראה את ניקו ואת אחותו על צוק מושלג במיין, את פרסי ג'קסון מגן עליהם מפני מנטיקור. חרבו של פרסי נצצה בחשכה. הוא היה חצוי האל הראשון שניקו ראה אי פעם בפעולה. הוא היה המשחק האהוב על ניקו, מיתומג'יק, שקם לתחייה. ג'ייסון ראה את הרגע שבו פרסי חזר וסיפר לניקו שביאנקה מתה. ניקו צרח וקרא לו שקרן. הוא הרגיש נבגד, אבל עדיין... כששלדי הלוחמים תקפו, הוא לא יכול היה לתת להם לפגוע בפרסי. ניקו קרא לאדמה שתבלע אותם, ואז ברח — מבועת מכוחותיו שלו, ומרגשותיו שלו.”

“רוב האנשים הצליחו להרחיק את עצמם מן השינוי; הם מסדרים בקפדנות את חייהם לתבנית מוכרת, הם מוסרים את עצמם לנורמליות, הם גאים אם הם מסוגלים ללכת בעקבות עקבות מבורכות שנקבעו לפניהם, הם מתגאים בכך שהם תמיד צובעים בתוך הקווים, והם חשים בטוחים אם הם שייכים לקבוצה של אחרים שדומים להם. עכשיו, אם תבניות מוכרות משעממות אותך, אם נורמליות חולפת על פניך מבלי שתשים לב, אם אתה רוצה ליצור את עקבותיך שלך באדמה ולהשאיר את טביעות ידיך בשמים, אם אתה הוא זה שלא אכפת לו מן הקווים בספר הצביעה כפי שאכפת לאחרים, ואם במקרה אינך נאחז בלהקה כדי להזדהות עמה, אז עליך להיות מוכן למצוקה. אם אתה משהו יוצא דופן, תמיד תזעזע אחרים, ובעוד הם ממשיכים להתקיים בשגרתיותם, שאותה הם מכנים הצלחה, אתה תעוף סביב כמשוגע בשמיהם, וזה מפחיד אותם. אנשים מפחדים משינוי, מפחדים להיות שונים, מפחדים לעשות דברים ולחשוב מחשבות שאינן חלק ממשחק השחמט של חייהם. הם מכירים רק את הכלים ואת המהלכים במשחקיהם, וזה הכול. תמיד תמצא אותם במקום שבו אתה חושב שתמצא אותם, ובכל פעם שהם חושבים עליך, אתה תגרום להם להתקף לב.”

“ככל שהגשם יורד לעיתים כה קרובות על פיסת האדמה הקטנה שלי, הייתם חושבים שאתרגל לקדרות.”

“זה אכן יום סתיו אמיתי? בדיוק הסתיו השקט והמעטב שאני אוהבת – זה מה שמביא את החיים לטהרה עם הטבע. העופות מתייעצים על הגירושים שלהם, העצים לובשים את הצבעים החזקים או החיוורים של התפוררות, ומחלינים את האדמה, עד שרגלי אדם לא יפריעו לשלווה של האדמה והאוויר, בעוד שהם מעניקים ריח שמגיע כמו מרפא מושלם לנפש הרועדת. סתיו נהדר! נשמתי נשואה אליו, ואם הייתי עוף, הייתי עפה סביב כדור הארץ בחיפוש אחר הסתיו הבא”