“אני רואה במועדון הקרב את הגברים החזקים והחכמים ביותר שחיו אי פעם. אני רואה את כל הפוטנציאל הזה ואני רואה את הבזבוז. לעזאזל, דור שלם מתדלק מכוניות, מגיש לשולחנות, עבדים עם צווארונים לבנים, הפרסום גורם לנו לרדוף אחרי מכוניות ובגדים, לעבוד בעבודות שאנחנו שונאים כדי שנוכל לקנות חרא שאנחנו לא צריכים. אנחנו הילדים האמצעיים של איש ההיסטוריה, בלי תכלית או מקום, אין לנו מלחמה גדולה, אין לנו שפל גדול, המלחמה הגדולה שלנו היא מלחמה רוחנית, השפל הגדול שלנו הוא החיים שלנו, כולנו גדלנו על טלוויזיה כדי להאמין שיום אחד כולנו נהיה מיליונרים ואלי קולנוע וכוכבי רוק, אבל לא נהיה, ואנחנו לומדים לאט את העובדה הזאת. ואנחנו כועסים מאוד מאוד.”
צ'אק פאלאניוק