אומץ

“לא משנה מה דעתכם על מלחמת עיראק, יש דבר אחד שכולנו יכולים להסכים עליו בימים הקרובים - עלינו להצדיע לאומץ ולגבורה של אלה שמסכנים את חייהם כדי להצביע ושל אותם חיילים עיראקים ואמריקאים אמיצים הנלחמים כדי להגן על זכותם להצביע.”

“הו, מוות קר, קר, נוקשה ונורא, הקם כאן את מזבחך, וקשט אותו באימים אשר ברשותך: כי זהו תחום שלטונך! אך את הראש האהוב, הנערץ והמכובד, לא תוכל להסב אף שערה אחת למטרותיך הנוראות, ולא תוכל להפוך אף תו אחד למאוס. אין זה שהיד כבדה ותיפול מטה כאשר תשוחרר; אין זה שהלב והדופק דוממים; אלא שהיד הייתה פתוחה, נדיבה ואמיתית; הלב אמיץ, חם ורך; והדופק — של אדם. הַכֵּה, צֵל, הַכֵּה! וראה את מעשיו הטובים צומחים מן הפצע, כדי לזרוע את העולם בחיים בני אלמוות.”

“היו אלים ועשו אלים.”

“אומץ לנצח הוא רצון בלתי נכנע”

“היו מצוינים לפי אמות המידה שלכם. אל תחפשו אישור מנפש אחת על פני כוכב הלכת הזה. כבדו את עצמכם, ובמרוצת הזמן כל העולם יכבד אתכם.”

“אלוהים מחפש לב נכון. הוא מחפש מעטים כמו אסתר....שיאמרו אם אמות אמות! אלוהים מחפש אנשים כמו רות....אלוהייך יהיה אלוהיי ועמך יהיה עמי. עם רק 3 הוא יכול לעשות יותר מאשר עם ההמון. אלוהים אינו משתמש בכולם כדי לנצח את כולם.”

“בקש מהבורא להנחות את מחשבותיך, החלטותיך ומעשיך.”

“כאשר יש לך האומץ ללכת בעקבות כישרונותיך אל המקומות האפלים והלא נודעים שאליהם הם מובילים, לעיתים קרובות אלוהים ישלח מלאכים להאיר את דרכך”

“אדם הוא חכם אם הוא מקשיב למיליוני עצות ואינו מיישם אף אחת מהן.”

“מי יוכל להתאפק, שיש לו לב לאהוב, ובאותו לב אומץ להודיע את אהבתו?”

“אם אתה נכנס למקום חשוך מאוד, אז כדאי שתיקח אור בהיר, ותאיר אותו על הכול. אם אינך רוצה לראות, למה בשם אלוהים שתעז בכלל את החושך?”

“מה היית עושה אילו נשאר לך רק יום אחד בעולם הזה? היית מבלה אותו עם האנשים שאתה אוהב? היית נוסע לקצותיו הרחוקים של העולם כדי לראות כמה שיותר פלאים? היית אוכל רק שוקולד? האם היית מתנצל על כל הטעויות שלך? האם היית עומד מול מי שמעולם לא היה לך האומץ להתייצב מולו? האם היית אומר למושא אהבתך הסודי שאתה אוהב אותו או אותה? למה אנחנו מחכים עד לרגע האחרון כדי לעשות את הדברים שהיינו צריכים לעשות כל הזמן?”

“אומץ אינו רק אחת מן המידות הטובות, אלא צורתה של כל מידה טובה בנקודת המבחן, כלומר בנקודת המציאות הגבוהה ביותר.”

“לא נולדתי עם כפית של כסף בפי, וגם לא הייתה לי גישה למידע כפי שיש לך היום דרך האינטרנט. הייתי צריך ללמוד הכול בדרך הקשה. והייתי צריך להפוך למדען בדרך הישנה, כלומר, לא דרך האקדמיה, אלא דרך ניסוי וטעייה. והקושי שלי פתח במוחי שערים בלתי צפויים של תפיסה. ודרך השערים האלה, היום כל העולם מסוגל לראות את העצמי הפנימי שלו.”

“אל תתנו לליבכם להיות מוצף על ידי מצוקה. מי ייתן ותהיה לכם העוצמה, התקווה והאומץ להתגבר על המצב.”

“לא ניכשל. החלום יתגשם.”

“לא עוד אני מקשיב לקולות של השפיים. אני מקשיב למטורפים כי הם רואים רחוק יותר, מרגישים הרבה יותר ומשנים מהשפיים לא ירצו. זה הפרדוקס של הפילוסופים – מנסים להבין טירוף המונים אצל גדולי האנושות שיש להם אמונה וידע, ובכל זאת לא מצליחים לצאת ממוסדות התאולוגיה הדתית כדי ליישם את מה שלמדו לשינוי הציון – ממילים למעשים; מנוחות לאי‑נוחות; מאנוכיות לתרומה; מתחרות לשיתוף; ממסורת לאחדות; מהטייה לקבלה; ממני אל אנחנו.”

“נולדתי כדי לנצח”

“משימה היא קשה רק כאשר איננו מוצאים את האסטרטגיה הטובה ביותר כדי לבצע אותה.”

“זואי—" אמרתי. "כוכבים," היא לחשה. "אני יכולה לראות שוב את הכוכבים, גברתי." דמעה זלגה על לחיה של ארטמיס. "כן, אמיצה שלי. הם יפים הלילה." "כוכבים," חזרה זואי. עיניה היו נעוצות בשמי הלילה. והיא לא זזה עוד. תליה השפילה את ראשה. אנבת' בלעה יבבה, ואביה הניח את ידיו על כתפיה. צפיתי בארטמיס כשהיא כוסתה את ידה מעל פיה של זואי ואמרה כמה מילים ביוונית עתיקה. שובל כסוף של עשן נפלט משפתיה של זואי ונלכד בכף ידה של האלה. גופה של זואי ריצד ונעלם. ארטמיס קמה, אמרה מעין ברכה, נשפה אל כף ידה הקמוצה ושחררה את אבק הכסף אל השמים. הוא התרומם, מנצנץ, ונעלם. לרגע לא ראיתי שום דבר שונה. ואז אנבת' התנשפה. כשהבטתי מעלה אל השמים, ראיתי שהכוכבים היו בהירים יותר עכשיו. הם יצרו תבנית שמעולם לא הבחנתי בה קודם לכן — קבוצת כוכבים זוהרת שנראתה מאוד כמו דמות של נערה — נערה עם קשת, הרצה על פני השמים. "הלוואי שהעולם יכבד אותך, ציידת שלי," אמרה ארטמיס. "חיי לנצח בכוכבים.”