נצרות

“יכול להיות שבעוד אתה מחכה לאלוהים שירד ויעזור לך, גם אלוהים מחכה לך שתקום? אולי הפריצה שלך לעולם לא תתרחש כשהמצב שלך ישתנה, אלא כשאתה מקבל החלטה בתוכך בלי תירוצים או האשמות כלפי אף אחד ובלי לחכות לאיש, ומפסיק להתפלל שהמצב שלך ישתנה אלא נותן לאלוהים לשנות אותך. תן לתפילה שלך להיות: אלוהים, שנה אותי, אלוהים, פעל בי, הנץ את נהרות המים החיים שבתוכי, ואני מבטיח לך, כאן מתחילה הפריצה.☺ רק מחשבה ומשהו להרהר בו....”

“אם אלוהים בעדנו, מי יכול להיות נגדנו?”

“הדלת הפתוחה לעולם אינה מאחוריך; הדלת הפתוחה תמיד לפניך. חדל להביט בחייך הקודמים ובטעויותיך. הבט אל ישוע, שהוא מחבר האמונה שלנו ומשלימה. הדלת הפתוחה שלך אינה בהזדמנות שהחמצת לפני עשר שנים, היא אינה באיזה דברים שמאחוריך שאינך יכול לשוב אליהם. אינך יכול לזכות בגישתך על ידי מתן תשומת לב לחייך הקודמים. ימיך הקודמים מאחוריך, ומה שאלוהים הכין עבורך נמצא לפניך. פשוט שים לב.”

“במלכותו של אלוהים אין הצלחות בן־לילה או הצלחות חולפות. כל מי שרוצה שאלוהים ישתמש בו יחווה שנים נסתרות בחלקו האחורי של המדבר. במהלך הזמן הזה האדון מלטש, משחיז ומכין אותנו כדי להתאים לקשתו, כך שבזמן הנכון, כמו “חץ מלוטש”, הוא יוכל לשגר אותנו לשירות פורה. השנים הבלתי נראות הן שנים של שירות, לימוד, נאמנות בשירותו של אדם אחר ועשיית העבודה שמאחורי הקלעים. התנ״ך אומר: ‘אלוהים אינו עוול; הוא לא ישכח את מעשיכם’ (עברים 6:10, מהדורת NIV 2011). היו סבלניים; כשהזמן יהיה נכון הוא יוציא אל הפועל את הפרי שהניח בתוככם.”

“תנועות הטוטליטריות של המאה ה-20 לא היו מוגדרות יותר על ידי דחיית היהדות הנוצרית מאשר על ידי דחיית אסטרולוגיה, אלכימיה, קונפוציאניזם, סצנטולוגיה או כל אחד מאותות מערכות האמונה האחרות.”

“יש חסד למחילה”

“הוא רואה לפניו למעשה חיה אנושית מרוכזת בעצמה, חמדנית, רוטנת, מרדנית. אבל הוא אומר: הבה נעמיד פנים שזה אינו יצור גרידא, אלא בננו. הוא דומה למשיח במידה שהוא אדם, שכן הוא נעשה אדם. הבה נעמיד פנים שהוא דומה לו גם ברוח. הבה נתייחס אליו כאילו היה מה שלמעשה אינו. הבה נעמיד פנים כדי להפוך את ההעמדת פנים למציאות. אלוהים מביט בך כאילו היית משיח קטן: המשיח עומד לצידך כדי להפוך אותך לכזה. אני מניח שהרעיון הזה של העמדת פנים אלוהית נשמע בתחילה מוזר למדי. אבל האם הוא באמת כה מוזר? האם לא כך הדבר שהגבוה תמיד מרים את הנמוך? אם מלמדת את תינוקה לדבר בכך שהיא מדברת אליו כאילו הבין הרבה לפני שבאמת הבין.”

“בתוך הברית החדשה אין כל רמז לכך שעל נוצרים לצפות להיות בריאים, עשירים ומצליחים בעידן הנוכחי הזה”

“אני חושב שיש לי מושג טוב מאוד מדוע האנטישמיות כה עיקשת וכה רב-צורתית וכה מתמשכת. הנצרות והאסלאם, אף על פי שהן טוענות שהן תאיסטיות, שתיהן מבוססות על הפטישיזציה של פרימטים אנושיים: ישו במקרה האחד ומוחמד במקרה האחר. אי אפשר לכנות אף אחת מן הדמויות הללו בדיוק היסטורית, אך לשתיהן יש דבר אחד במשותף גם בממד הכמו-מיתולוגי שלהן. את שתיהן פגשו היהודים לראשונה. והיהודים, רעבים ככל שהיו לכל סימן של המשיח המיוחל זה מכבר, לא נפלו בפח של אף אחד משני המתחזים הללו, או לא במספרים גדולים או לא לאורך זמן. אני עצמי בהחלט מקווה שזה לא יקרה. היהודים ראו את ישו ואת מוחמד כפי שהם באמת. במבט לאחור, רבים מהם גם ראו את טבעם האמיתי של הדמויות המיתיות, הפרימיטיביות והאכזריות של אברהם ומשה. קרוב יותר לזמננו, במאבקים המרים סביב פועלם של מרקס, פרויד ואיינשטיין, המשתתפים והדמויות היהודיים לא היו מן הפחות בולטים. יהי כן תמיד, בכל עת שפרימט אנושי כלשהו מציב את עצמו, או מוצב בידי אחרים, כמשיח.”

“מה שאנו מאמינים בו בלבנו, עלינו להצהיר בפינו.”

“בעודי לומדת את התנ״ך שלי, שמתי לב שכל הניסים שישוע עשה מעולם לא היו קסומים; האנשים שקיבלו את ריפוים — העיוור, האישה עם זיבת הדם, לזרוס, האיש שהורידו אליו דרך התקרה וכו׳ — היה להם דבר אחד במשותף. לא קראתי לזה אמונה אלא קראתי לזה פעולה. ...הם עשו צעד והיו מוכנים לעשות שינוי ותזוזה. לקחים ללמוד מכאן; אמונה בלי מעשים, או מוטב לומר בלי פעולה, מתה. שנית, נס לעולם לא ימצא אותך בחדר הישיבה שלך; אתה צריך לעשות צעד כדי למצוא אותו. שלישית, אלוהים יכול להתחיל את העבודה בחייך רק עם מה שנשאר לך, לא עם מה שאין לך. רביעית, עשה את חלקך שלך ואז אפשר לאלוהים לעשות את מה שאינך יכול לעשות. חמישית, תמיד היה מוכן לשינוי. שישית, כשעשית הכול ושום דבר לא נראה עובד.... קרא לישוע... אני עדה חיה, הוא תמיד מתחיל כשאנחנו עייפים.”

“יש לי את דבר האלוהים והביבליה שלי מאוד מעניינת, הספר הזה נולד בקרב, ישוע המשיח מושיענו נולד מתוך שבירות, מתוך עקרות, כדי לגאול עם שהיה משועבד לחטאו. אני יודע בדיוק לאן לפנות כשהאנשים מתחילים להתבלבל, להחליף שקרים באמת, לקנות עוול במקום צדק, ואפילו כשהתקשורת מתחילה להציג לי את נקודות המבט של העולם שבו אני חי, יש לי את נקודת המבט שלי מדבר האלוהים.”

“המשרה שמילא טופורוב, בהיותה כרוכה באי־התאמה של מטרה, יכלה להיות מוחזקת רק בידי אדם קהה וחסר רגישות מוסרית. טופורוב אכן ניחן בשתי התכונות השליליות הללו. אי־ההתאמה שבמשרה שמילא הייתה זו: חובתו הייתה לקיים ולהגן, באמצעים חיצוניים, שלא נשללה מהם אף האלימות, על אותה כנסייה אשר, על פי הצהרתה שלה, נוסדה בידי אלוהים בכבודו ובעצמו ואשר שערי הגיהינום לא יכלו לערערה, ולא שום דבר אנושי. מוסד אלוהי ובלתי משתנה זה, שנוסד בידי אלוהים, היה צריך להיות נתמך ולהיות מוגן בידי מוסד אנושי — הסינוד הקדוש, שנוהל בידי טופורוב ופקידיו. טופורוב לא ראה סתירה זו, ואף לא רצה לראותה, ולפיכך היה מוטרד מאוד שמא איזה כומר רומאי, איזה כומר־קהילה או איזה בן כת ישמידו את אותה כנסייה ששערי הגיהינום לא יכלו לגבור עליה.”

“מי ייתן ואלוהים ידריך אותך לאורך הנתיב הטוב ביותר לחייך”

“אין לישות כוח להציל. רק אתה יכול לספר לאחרים על הצילן.”

“הדת שאני מדבר עליה כאן היא הומניזם אנושי יומיומי ופשוט. זה בדיוק מה שהאדם בשם ישוע ניסה להפיץ, אך בשל סיבות פסיכולוגיות מולדות, תלמידיו בסופו של דבר בנו עוד מעגל אורתודוקסי עם אמונות, אידיאלים ופנטזיות ייחודיים משלו.”

“אהבה היא ישות קדושה”

“אם אתה אכן מסוגל ללכת בנעליו של ישו, עצם התווית של הדת הנקראת נצרות תיעלם מעל פני האדמה.”

“הרבה לפני שידוע היה לי כמקום שבו מוצאי היה מעורב אפילו במידה זעירה, הרעיון של מדינה ליהודים (או מדינה יהודית; לא בדיוק אותו הדבר, כפי שלא הצלחתי לראות תחילה) "נמכר" לי כרעיון חילוני ודמוקרטי בעיקרו. הרעיון היה מקלט לנרדפים ולשורדים, דמוקרטיה באזור שבו הרעיון הובן רק במעומעם, ומקום שבו—כפי שכתב פיליפ רות ברומן חד-ידני שקראתי כשהייתי בערך בן תשע-עשרה—אפילו שוטרי התנועה והחיילים היו יהודים. זאת, כמו ההדגשים האחרים של אותו רומן, יכולתי להבין. אכן, ביקורי הראשון היה בחסות קבוצה בלונדון בשם ידידי ישראל. הם הציעו לשלם את הוצאותיי, כלומר, אם בשובי אבוא לדבר בפני אחת מישיבותיהם”

“אין שום דבר מהותי הקושר בין כל דת שהיא לבין כל מעשה של אלימות. מסעי הצלב אינם מוכיחים שהנצרות הייתה אלימה. האינקוויזיציה אינה מוכיחה שהנצרות מענה אנשים. אבל שהנצרות אכן עינתה אנשים.”