“בעודי לומדת את התנ״ך שלי, שמתי לב שכל הניסים שישוע עשה מעולם לא היו קסומים; האנשים שקיבלו את ריפוים — העיוור, האישה עם זיבת הדם, לזרוס, האיש שהורידו אליו דרך התקרה וכו׳ — היה להם דבר אחד במשותף. לא קראתי לזה אמונה אלא קראתי לזה פעולה. ...הם עשו צעד והיו מוכנים לעשות שינוי ותזוזה. לקחים ללמוד מכאן; אמונה בלי מעשים, או מוטב לומר בלי פעולה, מתה. שנית, נס לעולם לא ימצא אותך בחדר הישיבה שלך; אתה צריך לעשות צעד כדי למצוא אותו. שלישית, אלוהים יכול להתחיל את העבודה בחייך רק עם מה שנשאר לך, לא עם מה שאין לך. רביעית, עשה את חלקך שלך ואז אפשר לאלוהים לעשות את מה שאינך יכול לעשות. חמישית, תמיד היה מוכן לשינוי. שישית, כשעשית הכול ושום דבר לא נראה עובד.... קרא לישוע... אני עדה חיה, הוא תמיד מתחיל כשאנחנו עייפים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←