ספרים

“אוהבי הדפוס מבולבלים בין הלוח למאכל”

“תן לקוראים לעשות חלק מהעבודה בעצמם”

“אם רק היה דוקטרינה אחת להאמין בה. הכל סותר, הכל משולשל; אין בו ודאות כלל. הכל ניתן לפרש בצורה אחת, ואז לפרש אותו בדיוק ההפוך. כל ההיסטוריה העולמית ניתן להסביר כפיתוח ופרוגרס, אך ניתן גם לראות בה רק דעיכה וחוסר משמעות. האם יש אמת? האם קיימת דוקטרינה אמיתית ומתאימה? אמר לו המורה למוזיקה של יוסף קנץ: "יש אמת, ילדי. אך הדוקטרינה המושלמת, הדוגמה האבסולוטית שבדרכה לידע, אינה קיימת. ואף על פי כן, אל תתאסף אחר דוקטרינה מושלמת, חברי, אלא תתאסף אחר מושלמות בתוך עצמך. האלוהות בתוכך, לא באידיאות ובספרים. האמת חיונית, לא מלמדת.”

“הגוף המוגבל מכיר ומעריך את החירות של הרוח.”

“העומק שבו חושב האדם, כך גובהו של החשיבה.”

“כאשר בור קורא דברים בורים או כאשר הוא מתכנס עם בורים אחרים, בורותו תעמיק וגורלו יחמיר!”

“כולנו חלקיקים וקטעים של היסטוריה ושל ספרות ושל המשפט הבין-לאומי”

“איזו פוריות עצומה של עונג טומנים לי הספרים! נכנסתי ומצאתי את השולחן עמוס ספרים. הצצתי והרחתּי את כולם. לא יכולתי לעמוד בפיתוי לקחת את הספר הזה איתי ולפתוח אותו. אני חושבת שהייתי יכולה לחיות כאן בשמחה ולקרוא לנצח.”

“אז זהו לגבי סיומים. התחלות הן תמיד יותר כיפיות. אניני טעם אמיתיים, לעומת זאת, ידועים כמי שמעדיפים את המקטע שבאמצע, משום שהוא הקשה ביותר לעשות איתו משהו. זה בערך כל מה שאפשר לומר על עלילות, שבכל מקרה הן רק דבר אחד אחרי דבר אחר, מה ואחר כך מה ואחר כך מה.”

“כמובן, ישנם אותם מבקרים — מבקרי ניו יורק, בדרך כלל — שאומרים: "ובכן, למאיה אנג'לו יש ספר חדש, וכמובן שהוא טוב, אבל הרי היא כותבת טבעית." אלה הם אלה שאני רוצה לתפוס בגרון ולהיאבק איתם עד לרצפה, כי לוקח לי נצח לגרום לזה לשיר. אני עובדת על השפה.”

“לא היו וילונות בחלונות, והספרים שלא נכנסו למדף הספרים שכבו בערימה על הרצפה כמו חבורת פליטים אינטלקטואלים.”

“התנ"ך הוא אחד הספרים הג'נוסידליים ביותר בהיסטוריה.”

“קריאה מתוך מבט אל עבר המטפורה מאפשרת לנו להפוך לאדם שעליו אנחנו קוראים, בזמן שאנחנו קוראים עליו. לכן יש סמלים בספרים ולמה המורה שלך לאנגלית ראוי לתשומת לבך. בסופו של דבר, לא משנה אם המחבר התכוון שהסמל יהיה שם, כי תפקיד הקריאה אינו להבין את כוונת המחבר. תפקיד הקריאה הוא להשתמש בסיפורים כדרך להיכנס אל ראיית אנשים אחרים כאל אנחנו עצמנו.”

“אתה שואל כיצד אפשר להיות אב ואביך בו זמנית. תבין את זה, אך טוב יותר יהיה לחזות חלק מהתשובות, להיות אור ולהתגשם בחלום.”

“לא כל הספרים משעממים כמו הקוראים שלהם. כנראה שיש מילים שמדברות בדיוק למצב שלנו, שאם באמת היינו יכולים לשמוע ולהבין אותן, הן היו עושות לנו טוב יותר מהבוקר או מהאביב, ואולי נותנות פנים חדשות לחיים שלנו. כמה אנשים סימנו תקופה חדשה בחייהם בזכות קריאת ספר. אולי קיים הספר שיסביר את הניסים שלנו ויחשוף חדשים. את הדברים שכרגע אי אפשר לבטא, אנחנו עשויים למצוא מנוסחים איפשהו. אותן שאלות שמטרידות, מבלבלות ומשגעות אותנו כבר הופיעו אצל כל החכמים; אף אחת לא נשכחה, וכל אחד ענה עליהן לפי יכולתו, במילים ובחיים שלו.”

“כל אחד חייב להשאיר אחריו משהו כשהוא מת, אמר סבי. ילד או ספר או ציור או בית או קיר שנבנה או זוג נעליים שנעשה. או גן שניטע. משהו שידך נגעה בו בדרך כלשהי, כדי שלנשמתך יהיה לאן ללכת כשאתה מת, וכשאנשים מביטים בעץ ההוא או בפרח ההוא שנטעת, אתה שם.”

“הו, יהי ספריי אפוא הרהיטות והמבשרים האילמים של חזי המדבר; הם המתחננים לאהבה, ומצפים לגמול, יותר מאשר הלשון ההיא שהביעה יותר. הו, למד לקרוא את אשר כתב האהבה הדוממת: לשמוע בעיניים שייך לשנינותה הדקה של האהבה.”

“בדפי ספר, אנחנו בגן עדן.”

“אני לא חושב שאנחנו צריכים לראות את עולם הספרים כעולם נפרד באופן מהותי מעולם האינטרנט. כן, האינטרנט מכיל הרבה סרטונים של סנאים שרוכבים על סקייטבורדים, אבל הוא יכול גם להיות מקום שמאפשר שיחות גדולות על ספרים.”

“מה שמתכוונים אליו ביושרה, במקרה של הסופר, הוא האמונה שהוא מעורר בך שזהו האמת. . . . כשמעמידים אותה כך [את היושרה] ורואים אותה קמה לתחייה, קוראים באקסטזה: אבל זהו בדיוק מה שתמיד הרגשתי וידעתי וייחלתי לו! ואז גואים מהתרגשות, ובסוג של יראת כבוד סוגרים את הספר, כאילו היה דבר יקר מאוד, דבר שאפשר לשוב אליו כל עוד חיים, ומחזירים אותו אל המדף.”