ספרים

“השימוש בדמיוני הוא להעמיק את הבנתך את העולם שלך, את בני האדם סביבך, את תחושותיך ואת גורלך.”

“הספר הזה נכתב באמצעות 100% מילים ממוחזרות.”

“איך יכולתי להירדם, כשאני אוהבת את ההנאה שבקריאה ובכתיבה בלילה?”

“מצאתי כל כך הרבה מלאכים לכודים בתוך ז'רגון שאין עליו עוררין, עד שאני מוצא את עצמי חופר במילים, כדי לשחרר אותם, מן הספרים שלכדו את נשמתם שלא בצדק.”

“קראתי את ספר איוב אמש, אני לא חושבת שאלוהים יוצא ממנו טוב.”

“הספר הזה הוא הספר שזה עתה קראת. הוא נגמר.”

“כמו תקיפה מגיעה האבלות הזו מדי פעם, לא יודע באיזה פרקי זמן, ומכסה את השמים שלי בעננים איטיים. היא מתחילה בתחושת אי-נוחות בלב, בחוש מוקדם של דאגה, כנראה בחלומות הלילה. אנשים, בתים, צבעים, קולות שבעבר שמחו אותי הופכים לספקותיים ונראים כזיופים. מוזיקה גורמת לי כאבי ראש. כל הדואר שלי הופך למפריע ומכיל חיצים נסתרים. בזמנים כאלה, להיות חייב לדבר עם אנשים הוא עינויים ומיד מוביל לסצנות... זעם, סבל ותלונות מופנות לכל דבר, לאנשים, לחיות, למזג האוויר, לאל, לנייר בספר שאתה קורא, לחומר של בגד שאתה לובש. אך זעם, חוסר סבלנות, תלונות והשנאה אינם משפיעים על דברים ומסתלקים מכל דבר, חזרה אל עצמי.”

“בכל דבר אין ההבדל בין האמריקנים לסובייטים כה בולט כבעמדה, לא רק כלפי הכותבים, אלא גם של הכותבים כלפי המערכת שלהם. כי באיחוד הסובייטי תפקיד הכותב הוא לעודד, לחגוג, להסביר ולהמשיך בכל דרך את המערכת הסובייטית. בעוד שבאמריקה ובאנגליה, הכותב הטוב הוא שומר החוק של החברה. תפקידו הוא לסטיר את הבלדותיה, לתקוף את הצדקיות שלה, לסמן את חסרונותיה. וזו הסיבה שאמריקה ואף הממשלה אינם אוהבים במיוחד את הכותבים. שני הגישים כלפי הספרות הם diametrically מנוגדים.”

“מי מהם הוא? הדקדוק היה פגום, אולי, אבל לא יכולנו לדעת אז שזה ייכנס פעם לספר.”

“לא אכפת לי מה הם יעשו עם הספר שלי, כל עוד הצ'ק המחורבן עובר.”

“עולם הוא צי בים ריק”

“אני לא יודע אם הגהתי רשמית את הספר של אבי, אבל קראתי אותו. בהחלט קיבלתי מזה איזושהי תפיסה של דקדוק בכלל.”

“מילים ישנות נולדות מחדש עם פנים חדשות”

“כשנסעתי כשרת החוץ, הוצפתי בספרי תדרוך עבי כרס מלאי מידע על הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות של כל יעד, ולכן הם תפסו את רוב זמן הקריאה שלי.”

“כל עוד המוזיקה שורדת, השירה לעולם לא תמות.”

“ספרו לי על הווילובי, היתקליף וויקהאם שלכם בספרות, ואני אגיד לכם שפגשתי את כולם.”

“אם אני אגיע לביתך בעוד עשר שנים ואמצא בסלון שלך רק את Reader's Digest, על שידת הלילה בחדר השינה שלך רק את הרומן החדש ביותר של דן בראון, ובחדר האמבטיה שלך רק את Jokes for the John, אני ארדוף אחריך עד קצה שביל הגישה שלך ובחזרה, בצעקות: איפה הספרים שלך? סיימת קולג' לפני עשר שנים, אז איך זה שאין בבית שלך לעזאזל ספרים? למה אתה חי על המקבילה האינטלקטואלית של מקרוני וגבינה של קראפט?”

“המיומנות הקשה ביותר היא להיות פשוט.”

“המיתוס שלפיו כולם קראו פעם ספרות גדולה הוא רק מיתוס.”

“לפעמים אני חושבת שהגן עדן חייב להיות קריאה רצופה שאינה מתכלה לעולם”