ספרים

“מובן מאליו שאפילו אלה מאיתנו שהולכים לגיהינום יקבלו חיי נצח—אם אותו חבל ארץ אכן קיים מחוץ לספרי הדת ולמוחותיהם של המאמינים, כלומר. לאחר שאמרנו זאת, אם ניתנת הבחירה, במקום להיצלות עד שגיהינום יקפא, האדם הממוצע השפוי היה, מובן מאליו, מעדיף לבלות לנצח בבטלה בגן פורה במיוחד, לצד טלה או תרנגולת או תוכי, שאותם הוא אינו רוצה בסתר לאכול, ולצד אריה או נמר או תנין, שאינם רוצים בסתר לאכול אותו.”

“גורדון הביט בהם בשנאה קפואה. ברגע זה הוא שנא את כל הספרים, ורומנים יותר מכול. מחריד לחשוב על כל הזבל הספוג והלא אפוי הזה, שנערם כולו במקום אחד.”

“אנחנו כולם התרגלנו לחיי לא-חיים, כולם מושחתים, כל אחד יותר או פחות. עד כדי כך התרגלנו, עד שפעמים נרגישים בוז לחיים האמיתיים, האמיתיים, ולכן לא נוכל לסבול שיזכירו אותנו בהם. כי הגענו לנקודה שבה אנו רואים בחיים האמיתיים משהו כמו עבודה, כמו שירות, ומתאחדים בתוכנו שטוב יותר לקרוא עליהם בספר.”

“אם אלוהים יכול לעזור לנו לאתר דרישות, הוא יכול גם לעזור לנו לאתר את הדליפות.”

“הסיכון של האמנות, הסיבה שבה היא משפיעה עלינו, אינה בסיכון של נושאיה, אלא בסיכון ליצור דרך חדשה לראות, דרך חדשה לחשוב.”

“היא הייתה לגמרי לבדה בעולם. לא היה לה איש כלל. איש בעולם שלא אכפת לו אם תחיה או תמות. לפעמים אימת המחשבה הזאת איימה להציף אותה ולהטביע אותה אל תוך חושך חסר תחתית שממנו לא יהיה ממנה חזרה. אם לאיש בעולם כולו לא אכפת ממך, האם בכלל באמת התקיימת?”

“ספרות היא ידע קדוש”

“רציתי ללכת לפורטלנד כי זה עיר ספרים מצוינת”

“ספר גדול אחד יכול לשנות את נקודת המבט וההבנה של אומה שלמה”

“כשהמגיה עוברת דרך העצבים וההגיון, תתנשא דמיון, כוח ורגש ברעש. התמונה של העולם משתנה.”

“איך אפשר להשתעמם? יש כל כך הרבה ספרים לקרוא!”

“כי בלילה, כשאחרים ישנים, אני מטביע את עצמי בשירה.”

“אני יודע שאני אדם קטן וחלש, אבל צברתי ספרייה גדולה; אני חולם על מקומות מסוכנים.”

“אני חושב שיש סיכוי שסרטי הקומיקס מתקדמים קצת יותר כי הם כבר לא מיוצרים על ידי מנהלים, אלה אנשים, כמובן, בגיל תשעים עם ראשים עירומים ובעלי סיגריות, שמגידים: "הילדים אוהבים את זה!”

“נהניתי לכתוב, כי אני לא יודע מה יקרה כשאני פונה סביב הפינה הזאת. אתה לא יודע בכלל מה תמצא שם. זה יכול להיות מסעיר כשאתה קורא ספר, במיוחד כשאתה ילד וקורא סיפורים.”

“אני קוראת ומחושקת באותו דחף, ברצון להחזיק את מה שהוא כתב, ורק בכתיבה משלי אני יכולה לדכא אותו.”

“האם אי פעם שאלת את עצמך את השאלה "מה אלוהים יכול לעשות דרכי?" למטיף אין במה אם לעם אין תחושת שליחות.”

“הייתי קובע כלל למחוק מהמטופל כל טעם אישי חזק שלא נחשב לחטא, אפילו אם זה משהו טריוויאלי כמו חיבה לקריקט של המחוז, אספנות בולים או שתיית קקאו. הדברים האלו, אני מודה, אין בהם מידה של מעלה; אבל יש בהם סוג של תמימות, ענווה ושכחת עצמי שאני לא סומך עליהם. האדם שמחבק באמת ובלא תנאי משהו בעולם, בשביל עצמו בלבד, בלי לדאוג למה אחרים אומרים, הוא בעצם מצויד נגד חלק מהתקפותינו העדינות ביותר. תמיד צריך לנסות לגרום למטופל לוותר על האנשים, האוכל או הספרים שהוא באמת אוהב לטובת "הטובים" ביותר, "האוכל הנכון", "הספרים החשובים".”

“אם האופוזיציה צודקת שאני לקחת את כל ההחלטות שלי לפי סקרים, אז אני כנראה לא טוב במיוחד בקריאתם.”

“ישנם כתבי קודש רבים של דתות שונות; ישנו הקוראן המוסלמי, הקאנון הבודהיסטי של כתבי הקודש, הזנד-אווסטה הזורואסטרי, והוודה הבראהמנית . . . כולם מתחילים בכמה הבזקים של אור אמיתי, ומסתיימים בחשכה גמורה. אפילו המתבונן השטחי ביותר מגלה עד מהרה שהמקרא שונה באופן קיצוני. זהו הספר היחיד המציע לנו גאולה ומצביע על הדרך החוצה מן הדילמה שלנו.”