ספרים

“אני קורא מאה ספרים ויותר בכל שנה, וזאת מאז גיל חמש עשרה, ומאז כל ספר שאני קורא מלמד אותי משהו.”

“זה כלל אינו כתיבה. אכן, יכולתי לומר ששייקספיר עולה על הספרות כולה, אילו ידעתי למה אני מתכוונת.”

“אמתנות היא הפרק הראשון בספר החכמה.”

“לא משנה כמה ספרים כתבת, בכל פעם שאתה מתיישב לכתוב ספר חדש, אתה תמיד חש את אותו אתגר - איך מעצבים את הסיפור הזה לספר שאנשים יאהבו.”

“בקריאת ספרים, אתה מאבד את האני הישן שלך ואתה מוצא את האני החדש שלך! לקרוא פירושו לנסוע מן האני אל אני אחר!”

“כל כוכב היה פעם כהה יותר מהלילה, לפני שצעק.”

“אם לעולם אינך מקשיב, אינך יכול לראות. השטן הרחיק כל כך הרבה אנשים עד כדי כך שהם מנותקים, עד שאינם יכולים אפילו להקשיב או אפילו לחוש מתי האדון מדבר.”

“אם תשאלו אותי, אני חושב שהפריצת הדרך הגדולה ביותר שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים אינה בכספים, בנישואין, בעבודה, במערכות יחסים, בבית משלנו או במכונית, אלא בעצמי. פריצת הדרך הראשונה צריכה להתחיל מלהיות אנוכי.”

“הספרות הרומנטית היא למעשה שקר דמיוני”

“כמה שעות המוקדשות לקריאת ספר טובות יותר מחיים שלמים של בורות”

“אני אוהבת ספרים. אני קונה, אוספת וקוראת ספרים.”

“או שאולי זה בדיוק העניין: המהות של הדת הזאת היא היעדר המהות שלה. במונחים מקלוהניים, המדיום הוא המסר. יש אנשים שאולי ימצאו את זה מגניב.“מקלוהני?”“היי, תראה, אפילו אני קוראת ספר מדי פעם,” מחתה איימי. “מקלוהן הקדים את זמנו. הוא היה כל כך פופולרי במשך תקופה שאנשים נוטים לא לקחת אותו ברצינות, אבל מה שהוא אמר היה נכון.”“במילים אחרות, האריזה עצמה היא התכולה. זה העניין?”“בדיוק. המאפיינים של האריזה קובעים את טיב התכולה, ולא להפך.”

“האחרים במעונות חשבו שאני רוצה להיות סופר, כי תמיד הייתי לבד עם ספר, אבל לא הייתה לי שאיפה כזאת.”

“התנ״ך הוא ספר ההבטחות של אלוהים, ובניגוד לספרי בני האדם, הוא אינו משתנה ואינו מתיישן.”

“אני חושב שילדים יקראו יותר ספרים טובים ממה שנוכל אי פעם להפיק.”

“השאלה שלך היא הקשה ביותר בעולם. זו אינה שאלה שאוכל לענות עליה בפשטות בכן או לא. אינני אתאיסט. אינני יודע אם אני יכול להגדיר את עצמי כפנתאיסט. הבעיה הכרוכה בכך היא עצומה מכדי שמוחותינו המוגבלים יוכלו להכילה. האם לא אוכל להשיב במשל? המוח האנושי, יהיה מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו מצויים במצבו של ילד קטן, הנכנס לספרייה עצומה שדפנותיה מכוסות עד התקרה בספרים בלשונות רבות ושונות. הילד יודע שמישהו ודאי כתב את הספרים האלה. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים, בסדר מסתורי, שהוא אינו מבין, אך רק חש בו במעומעם. כך, כך נדמה לי, היא עמדתו של המוח האנושי, אפילו הגדול והמעודן ביותר, כלפי אלוהים. אנו רואים יקום ערוך להפליא, הציית לחוקים מסוימים, אך אנו מבינים את החוקים רק במעומעם. מוחותינו המוגבלים אינם יכולים לתפוס את הכוח המסתורי המניע את קבוצות הכוכבים. אני מוקסם מן הפנתאיזם של שפינוזה. אני מעריץ עוד יותר את תרומותיו למחשבה המודרנית. שפינוזה הוא הגדול שבפילוסופים המודרניים, משום שהוא הפילוסוף הראשון המתייחס לנשמה ולגוף כאחד, ולא כשני דברים נפרדים.”

“...והוא העיף מבט בגבם של הספרים, בסקרנות שהתעוררה וירדה אל מעבר לכריכה. איש שיכול לקרוא אינו מביט לעולם בספר, אפילו כשהוא סגור על מדף, כמו מי שאינו יכול.”

“אני לא מאמין שכל הספרים צריכים או יעברו למסכים: כפי שדאגלס אדאמס ציין בפניי, יותר מ-20 שנה לפני שהקינדל הופיע, ספר פיזי הוא כמו כריש. כרישים הם עתיקים: היו כרישים באוקיינוס עוד לפני הדינוזאורים. והסיבה שהם עדיין כאן היא שכרישים פשוט יודעים להיות כרישים טוב יותר מכל דבר אחר. ספרים פיזיים הם עמידים, קשה להרוס אותם, הם עמידים במים, מופעלים באנרגיית שמש ומרגישים נהדר ביד: הם פשוט טובים בלהיות ספרים, ותמיד יהיה להם מקום.”

“אין שום הנאה אחרת כמו קריאה”

“יש נס בבלגן שלך, אל תיתן לבלגן לגרום לך להחמיץ את הנס”