“העובדה שצריך להתמודד איתה היא שביטול ההבחנות המעמדיות פירושו ביטול חלק מעצמך. הנה אני, בן טיפוסי למעמד הביניים. קל לי לומר שאני רוצה להיפטר מן ההבחנות המעמדיות, אבל כמעט כל מה שאני חושב ועושה הוא תוצאה של ההבחנות המעמדיות. כל מושגיי — מושגים של טוב ורע, של נעים ולא נעים, של מצחיק ורציני, של מכוער ויפה — הם למעשה מושגי מעמד הביניים; טעמי בספרים, במזון ובבגדים, תחושת הכבוד שלי, נימוסי השולחן שלי, דרכי הדיבור שלי, המבטא שלי, ואפילו התנועות האופייניות של גופי, הם תוצרים של סוג מסוים של חינוך ושל נישה מסוימת בערך באמצע הדרך במדרג החברתי.”
ג'ורג' אורוול