“עשרות אלפי מכתבים קיבלתי בחיי כאיש ציבור; מכתב אחד לא יישכח ממני. אב שכול כתב לי ערב בחירות: 'אני מתנגד לך ולעמדותיך, אבל בני שנפל בלבנון היה אוהד שלך. הוא התכוון להצביע בעדך. את הפתק שיחסר לך בגללו, אני אמלא במקומו'. נסעתי מיד לבקר את המשפחה, מתי הייתי כה נסער. ניסיתי להתיר לאב את נדריו; לא הצלחתי. זה הקול הכי יקר ומחייב שהופקד בידי מעולם. הוא מלווה ומנחה אותי עד היום. והקול האחד הזה שקול בעיני כנגד כל זבחיכם.”