“אין חוכמה יותר בזויה מחוכמה שלאחר מעשה, כשאת הנעשה אין להשיב, ואת החללים אין למלא. אם לא מחר אז בעוד חודשיים נגלה לכם: הפנקס שלנו היה פתוח כל הזמן, היד רשמה בסתר, הגיעה השעה לעיין בהגיגינו. רק עכשיו אתם מתעוררים, שמאלנים בלילה שכמותכם, ילין עלינו הציבור כנבגד. כן, עכשיו, כי לא רצינו לקלקל את השורה ואת מצב הרוח; לא רצינו להרגיז ולהכאיב, והעדפנו לשמור את דעתנו במגירה ועל עורנו. אם כך, תאמרו לנו אז, דמם של הנופלים בשתיקתכם, ובוודאי תבוזו לנו; גם אנחנו לעצמנו נבוז.”