“בזבזתי את הזמן, ועתה הזמן מבזבז אותי; כי עתה עשה הזמן אותי לשעונו המונה: מחשבותיי הן דקות; ובאנחות הן מכוונות את שעוניהן אל עיניי, השעון החיצון, שאליו אצבעי, כקצה מחוג של שעון שמש, מוסיפה להצביע, בעוד אני מנקה אותן מן הדמעות. עתה, אדוני, הצליל המודיע מה השעה הוא גניחות רמות, המצלצלות על לבי, שהוא הפעמון: כך אנחות ודמעות וגניחות מראות דקות, זמנים ושעות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←