“אכן, אך למות, וללכת איננו יודעים לאן; לשכב בחסימה קרה ולהירקב; התנועה החמה המורגשת הזאת להפוך לגוש לישה; והרוח הנפלאה לרחוץ במבול אש, או לשכון באזור מצמרר של קרח עבה-צלעות; להיות כלוא ברוחות הבלתי נראות, ולהיסחף באלימות חסרת מנוח סביב העולם התלוי; או להיות גרוע מן הגרוע שבאלה שמחשבה פרועה ולא ודאית מדמיינת מייללים: נורא מדי! החיים הארציים המייגעים והשנואים ביותר שזקנה, כאב, דלות ומאסר יכולים להטיל על הטבע הם גן עדן לעומת מה שאנו חוששים מפני המוות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←