“העצמי הזה, עכשיו כשנשענתי על השער וצפיתי בשדות שגליהם הצבעוניים נפרשו תחתי, לא ענה דבר. הוא לא התנגד. הוא לא ניסה להגות מילה. האגרוף לא נקפץ. חיכיתי. הקשבתי. כלום, שום דבר לא בא. פרצתי בבכי מתוך תחושה פתאומית של נטישה מוחלטת. עכשיו אין כלום. שום סנפיר לא מפר את שממת הים האינסופי הזה. החיים השמידו אותי. אין שום הדהוד כשאני מדברת, אין מילים מגוונות. זהו מוות אמיתי יותר ממותם של חברים, ממותה של הנעורים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←