“יש קוד התנהגות, היא ידעה, שסעיףו השביעי (אולי) אומר כי במקרים כאלה מן הראוי שהאישה, יהא עיסוקה שלה אשר יהא, תלך לעזרת הצעיר שממול, כדי שיוכל לחשוף ולהקל את עצמות הירך, את הצלעות, של יהירותו, של תשוקתו הדחופה להתקיים; שכן אכן חובתם, הרהרה, ביושרה העלמה הישנה שלה, לעזור לנו, נניח שהטיוב היה פורץ בלהבות. ואז, חשבה, ודאי הייתי מצפה שמר טנסלי יוציא אותי החוצה. אבל איך זה היה, חשבה, אילו אף אחד מאיתנו לא היה עושה אף אחד מן הדברים האלה? אז היא ישבה שם מחייכת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←