“אותה אשליה של עולם המעוצב כך שהוא מהדהד כל אנחה, של בני אדם הקשורים זה לזה כל כך בצרכים ובפחדים משותפים עד שעווית בפרק יד אחד מטלטלת אחר, שבו, עד כמה שזר ייראה לך ניסיונך, גם אנשים אחרים חוו אותו, שבו, עד כמה שתנדוד רחוק במוחך שלך, מישהו היה שם לפניך — כל זה הוא אשליה. איננו מכירים את נשמותינו שלנו, קל וחומר את נשמותיהם של אחרים. בני אדם אינם הולכים יד ביד לאורך כל הדרך. יש בכל אחד יער בתולי; שדה שלג שאפילו עקבות רגלי ציפורים אינם ידועים בו. כאן אנו הולכים לבד, ומעדיפים זאת כך. להיות תמיד באמפתיה, תמיד מלווים, תמיד מובנים היה בלתי נסבל.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←