“כל מי שיצרו מצב של מודעות-מין אשמים, והם הם שמאלצים אותי, כשאני רוצה למתוח את כוחותיי על ספר, לחפש אותו באותו עידן מאושר ... שבו השתמש הכותב בשני צדי מוחו [הצד הגברי והצד הנשי של מוחו] במידה שווה. יש לשוב אז אל שייקספיר, שכן שייקספיר היה אנדרוגיני; וכך היו גם קיטס, וסטרן, וקופר, ולמב, וקולרידג'. שלי אולי היה חסר-מין. למילטון ולבן ג'ונסון היה מעט יותר מדי מן הזכרי שבהם. כך גם לוורדסוורת' ולטולסטוי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←