“אמר טקבר: "אנחנו באנו, מרחוק מאוד זה מזה. תמיד כך היה. מעבר למרחקים גדולים, מעבר לשנים, מעבר לחורבות של מקרה. זה בדיוק בגלל שהוא בא ממקום כה רחוק, שאין דבר שיכול להפריד בינינו. אין מרחקים, אין שנים, שיכולים להיות גדולים יותר מהמרחק שברור בינינו כבר, המרחק של מינו, ההבדלים שבינו לבין עצמי, במוחותינו; הפער, החורבה שאותה מעבירים עם מבט, עם מגע, עם מילה — הדבר הפשוט ביותר בעולם. ראו כמה רחוק הוא, ישן. ראו כמה רחוק הוא, תמיד הוא כזה. אבל הוא חוזר, הוא חוזר, הוא חוזר...”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←