“הוא הכיר את הצורך הזה, במונחים אודוניים, כ"פונקציה תאית" — המונח האנלוגי לאינדיבידואליות האישית, העבודה שבה הוא מצטיין, ולכן התרומה הטובה ביותר שלו לחברה. חברה בריאה תאפשר לו לבצע את הפונקציה האופטימלית הזו באופן חופשי, ובהתאמה של כל פונקציות כאלה תמצא החברה את גמישותה וחוזקה. זו הייתה רעיון מרכזי באנלוגיה של אודו. שאת החברה האודונית באנארס לא הגיעה למטרה הזו, לא פחתה בעיניו את האחריות שלו אליה — אלא הפכה אותה גדולה יותר. עם סיום המיתוס של המדינה, התברר לו האמיתי של התאמה הדדית וההתאמה ההדדית בין החברה לאינדיבידואל. יכול להיות שדרוש מהאינדיבידואל להקריב, אך לאפשר לו פשרה: כי אם רק החברה יכולה לתת ביטחון ויציבות, רק האינדיבידואל, האדם, מחזיק בכוח הבחירה המוסרי — בכוח לשנות, בפונקציה החיונית של”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←