“שנאנו את המשתמטים שנאת מוות כשהיינו חוזרים הביתה לתל אביב למנוחה קצרה, היינו רואים את אותם צעירים לא הגונים שישבו בבתי הקפה העמוסים בעיר ונהנו מהחיים, זה שיגע אותנו. גרתי בעיר באותה תקופה, והתל אביבים שלא הגיעו לחזית בקושי הרגישו שיש מלחמה על הקיום ממש ליד הבית. מבחינתנו זה היה מחזה בלתי אפשרי. חבריי ואני דיברנו הרבה על התופעה המכוערת הזאת, זה הרגיז אותנו מאוד.”