“אדם העוצר את מסעו בין מקום אחד למשנהו במקום שלישי חסר שם, אופי, אוכלוסייה או חשיבות, רואה חד־קרן חוצה את דרכו ונעלם. כשלעצמו זה מבהיל, אבל יש תקדימים למפגשים מיסטיים מסוגים שונים, או, אם להיות פחות קיצוניים, יש בחירה של אמונות לייחס זאת לדמיון; עד ש—"אלוהים אדירים," אומר אדם שני, "אני חייב לחלום, חשבתי שראיתי חד־קרן." בנקודה זו מתווסף ממד שהופך את החוויה למבהילה ככל שתהיה אי פעם. עד ראייה שלישי, אתה מבין, אינו מוסיף ממד נוסף אלא רק מדלל אותו עוד יותר, ורביעי מדלל אותו עוד יותר, וככל שיש יותר עדים כך הוא נעשה דק יותר ויותר והופך סביר יותר ויותר, עד שהוא דק כמו המציאות, השם שאנו נותנים לחוויה המשותפת... "תראו, תראו!" מדקלם ההמון. "סוס עם חץ במצחו! ודאי טעו בו שהוא צבי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←