“האם דקה הייתה משנה? לא, כנראה שלא, אף על פי שנראה שלבנו הקטן יש שעון פנימי מדויק מאוד. ייתכן שאפילו שתי דקות היו בסדר. שלוש דקות, אפילו. אפשר היה להגיע לחמש דקות, אולי. אבל זה בדיוק העניין. אם אפשר היה להאריך לחמש דקות, אז היית מאריך לעשר, ואז לחצי שעה, לכמה שעות... ולא רואה את בנך כל הערב. אז זהו זה. שש בדיוק. כל יום. לקרוא לסטן הצעיר. בלי תירוצים. הוא הבטיח לעצמו את זה. בלי תירוצים. בלי תירוצים בכלל. ברגע שיש לך תירוץ טוב, אתה פותח את הדלת לתירוצים רעים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←