“החל להתבהר לקוסמים שהם מחוץ לאוניברסיטה, בלילה וללא רשות, בפעם הראשונה זה עשרות שנים. התרגשות כבושה מסוימת ניתזה מאדם לאדם. כל משמרת שהייתה מאומנת בקריאת שפת גוף הייתה מוכנה להמר שלאחר הקליק, מישהו יציע שאולי כדאי להם פשוט ללכת לאיזה מקום ולשתות כמה משקאות, ואז מישהו אחר יתחשק לו ארוחה, ואז תמיד יש מקום לעוד כמה משקאות, ואז תהיה כבר השעה חמש בבוקר ושומרי העיר ידפקו בכבוד על שערי האוניברסיטה וישאלו אם הארכיקנצלר יסכים לרדת לתאים כדי לזהות כמה קוסמים לכאורה ששרים שיר מגונה בהרמוניה של שישה קולות, ואולי גם יסכים להביא קצת כסף כדי לשלם על כל הנזק. כי בתוך כל אדם זקן יש אדם צעיר שתוהה מה קרה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←