“אני עשיתי זאת שוב. שנה אחת מכל עשרה אני מצליחה בכך – סוג של נס הליכה, עורי בהיר כמו מנורת נאצי, רגלי הימנית כמשקולת נייר, פניו כפנים של בד יהודי דק ויפה. הסר את השטיח, אוי, אויבי. האם אני מפחידה? – האף, חורים העיניים, השורה המלאה של השיניים? הריח החמוץ יעלם ביום אחד. כבר, כבר, בשר שהחורף אכל יתהיה בבית עלי, ואני אישה צוחקת. אני רק בת שלושים, וכמו החתול אני יכולה למות תשע פעמים. זו הפעם השלישית. מה זבל להשמיד עשור אחד. מה מיליוני סיבים. הקהל שצורח על פקאנוט דוחף כדי לראות איך הם מפשיטים אותי מכל צד – ההפסד הגדול. גברים, נשים, אלה הן ידי, אלה ברכי. אני עור ועצם, אבל אני אותה אישה, זהה לחלוטין.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←