“הפגיעות נותנת לנו חופש, כוח ומחברת אותנו לרשת של נפשות פגועות. רק דרך האמנות של להיות אמיתי אפשר לרפא את עצמנו ואת אחרים.”

משמעות

האמירה הזו טוענת שפתיחות לגבי פגיעות אינה חולשה אלא דרך לקשר ולאומץ. היא מציגה את החשיפה הכנה של הכאב כמשהו שיכול לפתוח חופש וכוח, וגם לאפשר ריפוי משותף. היא נוגעת במיוחד בשיחות על אבל, טיפול או חברות, כשכנות היא מה שמאפשר לאחרים להגיב בחמלה.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?