“היא רצתה לומר, אני עשויה מעשן. המוח שלי הוא עשן, המחשבות שלי הן עשן, אני כולה עשן ורק עשן. הגוף הזה הוא בגד שאני לובשת, שבאמצעות אומנותי המאגית הפכתי אותו ליכול לתפקד כפי שגוף אנושי מתפקד, הוא כל כך מושלם מבחינה ביולוגית שהוא יכול להרות ילדים ולהוציא אותם בשלשות, ברביעיות ובחמישיות. ואף על פי כן אינני מן הגוף הזה, ויכולתי, אילו בחרתי, לשכון באישה אחרת, או באנטילופה, או ביבחוש. אריסטו טעה, כי חייתי עידנים, והחלפתי גוף כשבחרתי, כמו בגד שנמאס לי ממנו. הנפש והגוף הם שניים, היא רצתה לומר, אבל היא ידעה שזה יאכזב אותו אם יחלוקו עליו, ולכן שתקה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←