“ובסופו של דבר בבית ההוא, שבו כל אחד, אפילו הנמלט המסתתר במרתף מפני אויביו חסרי הפנים, חש את לשונו נדבקת ביבש אל חך פיו, שבו אפילו בני הבית צריכים לצאת אל שדה התירס עם נער הריקשה כדי להתלוצץ על זונות ולהשוות את אורך אבריהם וללחוש בחשאי על חלומות להיות במאי קולנוע (חלומו של חניף, המבעית את אמו הפולשת לחלומותיו, הסבורה שהקולנוע הוא שלוחה של עסקי הבושת), שבו החיים הומרו לגרוטסקה בשל פריצתה לתוכם של ההיסטוריה, בסופו של דבר, באפלולית של העולם התחתון, הוא אינו יכול לעצור בעד עצמו, עיניו נודדות כלפי מעלה, במעלה סנדלים עדינים ופיג'מות רחבות ומעבר לקורטה הרפויה ומעל הדופטה, אריג הצניעות, עד שעיניים פוגשות עיניים, ואז”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←