“בקושי כמעט מתנו שש או שבע פעמים, מה שחשבתי שהיה די טוב. פעם אחת איבדתי את האחיזה שלי ומצאתי את עצמי תלוי ביד אחת מבליטה חמישים רגל מעל הגלים הסלעיים. אבל מצאתי אחיזה אחרת והמשכתי לטפס. דקה אחר כך אנבת' נתקלה בכתם חלקלק של טחב והרגל שלה החליקה. למזלה, היא מצאה משהו אחר להישען עליו. לרוע מזלה, הדבר הזה היה הפנים שלי. "סליחה," היא מלמלה. "זה בסדר," נהמתי, אף שמעולם לא ממש רציתי לדעת מה הטעם של הסניקרס של אנבת'.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←