“תגיד לה שאני מצטער שמכרתי את היהלום, אה?" אמר סמי. "הפרתי את ההבטחה שלי. כשהיא נעלמה באלסקה... אה, לפני כל כך הרבה זמן, סוף סוף השתמשתי ביהלום ההוא, עברתי לטקסס כמו שתמיד חלמתי. הקמתי את המוסך שלי. הקמתי את המשפחה שלי! זה היה חיים טובים, אבל הייז; צדקה. היהלום נשא איתו קללה. מעולם לא ראיתי אותה שוב." "אוי, סמי," אמרה הייזל. "לא, לא קללה הרחיקה אותי. רציתי לחזור. מתתי!" נראה שהזקן לא שמע. הוא חייך אל התינוק מלמעלה, ונישק אותו על ראשו. "אני נותן לך את ברכתי, ליאו. נין זכר ראשון! יש לי תחושה שאתה מיוחד, כמו שהייזל הייתה. אתה יותר מתינוק רגיל, אה? אתה תמשיך במקומי. אתה תראה אותה יום אחד. תגיד לה שלום בשמי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←