“אני צריכה ללכת," אמרתי בקושי. "תודע לי כשתרצו להתחיל שוב את האימונים. ו...תודה על...השיחה." התחלתי להסתובב, ואז שמעתי אותו אומר פתאום: "לא." התבוננתי אחורה. "מה?" הוא החזיק בעיני, ומשהו חם, נפלא וכוחני זרם בינינו. "לא," חזר על כך. "אמרתי לה לא." "אני..." סגרתי את הפה לפני שסנטרי יגיע לקרקע. "אבל...למה? זה היה דבר פעם בחיים. היית יכול לקבל תינוק. ו...היא...היא הייתה, תבין, מושכת אותך..." התנודד צליל חיוור של חיוך על פניו. "כן, היא הייתה. היא עדיין. וזה הסיבה שאמרתי לא. לא יכולתי להחזיר לה...לא יכולתי לתת לה מה שהיא רצתה. לא כש..." הוא נע צעדים מספר כלפיי. "לא כש הלב שלי נמצא במקום אחר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←