“היא דמיינה אותו נשען על המעבורת, מהרהר במחשבות על נזיפה בה על כך שהתלבשה כמו פשוטת עם מרופטת. לא משנה שהבגד הנוכחי שלה היה נוח פי כמה וכמה. (למעשה, הוא מאחל שהיה פחות ביקורתי כלפייך קודם. הוא מרגיש רע על כך שאת לא מכירה בנוכחותו, והוא מאשים את עצמו.) (תפסיק עם זה, איאן. אני לא מתכוונת לרחם עליו.) היא קלטה את החיוך המחוכם של מגינה, מודגש בזוהר האש. (את כבר מרחמת, קויני.) (הכישרון הזה שלך ממש מעצבן.) הוא רכן קרוב לאוזנה ולחש, "זה לא מה שחשבת קודם כשניסית להשיג את אפרן." "ניצן ורד זעיר בתוך חופן קוצים," היא השיבה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←