“השירה היא יללתו של לב שבור—היגונות החקוקים של נשמות מיואשות. המילים האמנותיות הללו הן קריאה בצבעים נדירים, המובעת בדממה על קלף. השירה היא זעקתו הבלתי נשמעת של פרח הנובל. היא דמעה צנועה, זוהרת, שנושרת במשמעות. היא התיאור היפהפה של הכיעור והקצה המר של המתוק. השירה מדברת אל הרוח באמצעות הבנה חודרת. היא מפרשת את כל האמיתות חסרות-הטעם—יופי, אהבה, רגש—לשרבוט הגיוני. השירה היא אישור מע模ם והבהרה מבלבלת. כמו הרגשות הנוקבים ביותר, אנו מבינים את המהות אך איננו יכולים לעשות לה צדק במילים, משותקים בידי לשונות חלשות מטבען. מגיד עתידות רוחני, השירה היא הדבר הקרוב ביותר לביטוי של רגשות שאי אפשר לבטאם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←