“העובדה שאין לה דבר נוסף לתרום לחוכמה האנושית אינה סיבה להעניק לדת רישיון חופשי לומר לנו מה לעשות. איזו דת, בעצם? זו שבה במקרה חונכנו? לאיזה פרק, אם כן, של איזה ספר מן התנ״ך עלינו לפנות — שהרי הם רחוקים מלהיות תמימי דעים, וחלקם נתעבים לפי כל אמות מידה סבירות. כמה מילוליסטים קראו דיים מן התנ״ך כדי לדעת שעונש המוות נקבע על ניאוף, על איסוף עצים בשבת ועל חוצפה כלפי הוריכם? אם אנו דוחים את דברים ואת ויקרא (כפי שעושים כל המודרנים הנאורים), על פי אילו קריטריונים נחליט אז אילו מן הערכים המוסריים של הדת לקבל? או שמא עלינו לברור ולבחור בין כל דתות העולם עד שנמצא אחת שההוראה המוסרית שלה מתאימה לנו? אם כך, שוב עלינו לשאול, על פי איזה קריטריון נבחר? ואם יש לנו קריטריונים עצמאיים לבחירה בין מוסריות דתיות, מדוע לא לסלק את המתווך וללכת ישר אל הבחירה המוסרית בלי הדת?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←