“הם הסתובבו סביב עצמם, כמו גלגל קדחתני, כל החישורים מתהפכים. מרגו עמדה לבדה. היא הייתה נערה שברירית מאוד, שנראתה כאילו אבדה בגשם במשך שנים, והגשם שטף מעיניה את הכחול ומפיה את האדום ומשערה את הצהוב. היא הייתה תצלום ישן שנאבק אבק מאלבום, שהלבין ונמחה, ואם בכלל הייתה מדברת קולה היה רוח רפאים. עכשיו היא עמדה, נפרדת, ובהתה בגשם ובעולם הרטוב והרועש שמעבר לזכוכית הענקית.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←