“אני חושב שכאשר אנחנו מחפשים אהבה באומץ, היא מתגלה, ואנחנו מוצאים את עצמנו מושכים אפילו יותר אהבה. אם אדם אחד באמת רוצה אותנו, כולם רוצים. אבל אם אנחנו לבד, אנחנו נעשים אפילו יותר לבד. החיים מוזרים.”

משמעות

זה נשמע כמו מחשבה אופטימית על פתיחות, משיכה, ועל האופן שבו בדידות עלולה להעמיק את עצמה. הטענה היא שכאשר מעיזים לפנות החוצה, משהו בתגובה של העולם משתנה, ואילו הסתגרות רק מחזקת את התחושה של בדידות. זה נוגע במיוחד ברגעים של היסוס אחרי פגיעה, כי הוא מציג אומץ לא כהבטחה, אלא כהזדמנות לקרבה נוספת.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?