“האם הזמן הוא ללא הפסקה? רק העת העכשווית, המובנת? האם מחשבותינו אינן אלא רכבות עוברות, ללא עצירות, חסרות ממדים, זועקות עם פוסטרים ענקיים של תמונות חוזרות ונשנות? תפיסת קטע דרך חלון, קטע נוסף מתוך מסגרת זהה? אם אני כותבת בעת העכשווית אך מתרחקת, האם זה עדיין זמן אמיתי? זמן אמיתי, חשבתי, לא יכול להיחלק לחלקים כמו מספרים על פני השעון. אם אני כותבת על העבר בזמן שאני מתגוררת בעת העכשווית, האם אני עדיין בזמן אמיתי? אולי אין עבר או עתיד, רק העת העכשווית הנצחית המכילה את שלישיית הזיכרון הזו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←