“כולנו טורחים כל כך להעניק לעצמנו חינוך-יתר. במאבק הפראי על הקיום, אנחנו רוצים שיהיה לנו משהו שיישאר, ולכן אנחנו ממלאים את מוחנו בזבל ובעובדות, בתקווה המטופשת לשמור על מקומנו. האיש המעודכן עד תום — זהו האידיאל המודרני. ומוחו של האיש המעודכן עד תום הוא דבר נורא. הוא דומה לחנות של חפצי נוי ישנים, כולה מפלצות ואבק, כשכל דבר מתומחר מעל ערכו הראוי.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.