“הציבור משתמש בקלאסיקות של ארץ כאמצעי לבלימת התקדמותה של האמנות. הם מדרדרים את הקלאסיקות לכדי סמכויות.... צורת יופי חדשה מעוררת בהם דחייה גמורה, וכאשר היא מופיעה הם נעשים כה כועסים ומבולבלים עד שהם תמיד משתמשים בשני ביטויים טיפשיים — האחד הוא שיצירת האמנות אינה מובנת בעליל; האחר, שיצירת האמנות אינה מוסרית בעליל. מה שהם מתכוונים במילים הללו, כך נדמה לי, הוא זה. כאשר הם אומרים שיצירה אינה מובנת בעליל, הם מתכוונים לכך שהאמן אמר או יצר דבר יפה שהוא חדש; כאשר הם מתארים יצירה כבלתי מוסרית בעליל, הם מתכוונים לכך שהאמן אמר או יצר דבר יפה שהוא אמיתי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←