“האמנים היחידים שהכרתי שהיו נעימים באופן אישי הם אמנים גרועים. אמנים טובים קיימים רק במה שהם יוצרים, ולכן הם משעממים לחלוטין במי שהם. משורר גדול, משורר ממש גדול, הוא היצור הלא-פואטי ביותר. אבל משוררים נחותים מרתקים לחלוטין. ככל שהחרוזים שלהם גרועים יותר, כך הם נראים יותר ציוריים. העובדה שפשוט פרסמת ספר של סונטות ממוצעות עושה אדם בלתי ניתן להתעלמות. הוא חי את השירה שהוא לא מצליח לכתוב. האחרים כותבים את השירה שהם לא מעזים לממש.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.